דליפה של המסתם המיטרלי

הלב, משאבת הדם של הגוף, בנוי חללים חללים, המופרדים על ידי מסתמים. ארבעת חדרי הלב כוללים שתי עליות ושני חדרים. העליות מובילות את הדם מהגוף (עלייה ימין) ומהריאות (עלייה שמאל) אל חדרי הלב. חדר שמאל של הלב מזרים דם לאבי העורקים ומנו אל שאר בגוף, ואילו חדר ימין מזרים דם לריאות, לחילוף הגזים של הדם. המסתמים שבין החדרים והעליות מונעים מעבר של דם נגד כיוון הזרימה התקין. בין עלייה ימין לחדר ימין נמצא המסתם התלת צניפי (טריקוספידלי), ובין עלייה שמאל לחדר שמאל נמצא המסתם המיטרלי (הדו-צניפי).

המסתם המיטרלי נפתח בשעת הרפיית הלב (דיאסטולה) ומאפשר לדם לזרום מעלייה שמאל לחדר שמאל. עם תחילת התכווצותו של הלב (סיסטולה) נסגר המסתם המיטרלי, ומאפשר לדם לזרום אל אבי העורקים, ולא לחזור שלא לצורך אל העלייה.

דליפה והיצרות

שתי הבעיות העיקריות היכולות להופיע במסתם המיטרלי הן היצרות (stenosis) ואי ספיקה (רגורגיטציה – regurgitation). בהיצרות של המסתם אין מעבר חופשי של דם לחדר מהעלייה בזמן הדיאסטולי. באי ספיקה של המסתם, הבעיה הפוכה. כאשר יש חוסר סגירה מלא של המסתם,  בזמן התכווצות הלב חלק גדול מהדם עובר חזרה אל העלייה, ולא אל אבי העורקים. כתוצאה מכך, מופחתת מאוד יעילות הפעולה של הלב – הדם המוזרם ממנו מגיע רק בחלקו אל הגוף, וחלקו שב וחזור אל העלייה ואל החדר.

דליפה של המסתם המיטרלי – סימנים וסימפטומים

בגלל שהלב לא פועל באופן יעיל, הסימפטומים הקליניים של אי ספיקה מיטרלית כוללים קוצר נשימה, קושי בביצוע מאמצים, וירידה ביכולת התפקודית. קוצר הנשימה נובע גם מחזרת דם אל המערכת הריאתית, כתוצאה מזרימת דם "הפוכה", מחדר שמאל אל עלייה שמאל והריאות. מקרים קשים יותר של אי ספיקה יכולים להביא לפגיעה בעליה שמאל, הופעת פרפור עליות, ולעיתים גם אי ספיקה של צידו הימני של הלב (Right side heart failure).

בבדיקה גופנית, הסימן האופייני לאי ספיקה של המסתם המיטרלי הוא אוושה בהאזנה ללב, הנשמעת ביותר בזמן הסיסטולה (אז חוזר הדם דרך המסתם). האוושה נשמעת באיזור המסתם המיטרלי, ומקרינה לעיתים לבית השחי.

אבחנה של אי ספיקה מיטרלית, והערכה כמותית של רמת הפגם, נעשים באמצעות בדיקת אקו לב. בבדיקה זו (הנעשית באמצעות גלי אולטרא-סאונד) ניתן להבחין היטב בחללי הלב, בעלי המסתם, וגם בזרימת הדם דרך המסתם (באמצעות אפקט דופלר). הערכה של הזרימה דרך המסתם בזמן הדיאסטולי ובזמן הסיסטולה, כמו גם הערכה של הפתח במסתם בעת הסיסטולה (כאשר הוא אמור להיות סגור) הם מדדים טובים להערכת החומרה של אי ספיקה מיטרלית.

גורמים לדליפה של המסתם המיטרלי

קיימות סיבות רבות לאי ספיקה של המסתם המיטרלי. הסיבות הנפוצות השכיחות בעולם המערבי כוללות מחלת לב איסכמית (כתוצאה מהתקפי לב בעבר), צניחה של המסתם המיטרלי כתוצאה מפגיעה ברקמת החיבור (mitral valve prolapsed) ועוד.

טיפול בדליפה של המסתם המיטרלי

הטיפול באי ספיקה מיטרלית מתחלק לשניים: טיפול תרופתי וטיפול כירורגי. טיפול תרופתי נועד להפחית את עומס הנוזלים (והדם) על הריאות והלב. עיקר הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות משתנות (למשל: פוסיד), חסמי ביטא, חוסמים של ACE, ולעיתים קיצוב הלב. בעיקרו, הטיפול התרופתי באי ספיקה מיטרלית דומה מאוד לטיפול באי ספיקת הלב.

טיפול כירורגי נועד להביא לסגירה מלאה של המסתם בזמן הסיסטולה, ולאפשר תפקוד תקין מחודש של המסתם. קיימות כמה גישות כירורגיות לפתרון אי ספיקת המסתם. ניתן לתקן את המסתם, או להחליף אותו לגמרי. תיקון מועדף בדרך כלל, כאשר הוא אפשרי. טיפול כירורגי מומלץ באי ספיקה סימפטומטית, ובאי ספיקה שאיננה על רקע של מחלת לב איסכמית. קיימים מדדים שונים לגודל מדורי הלב המאפשרים להעריך את הצורך בתיקון כירורגי של המסתם.

טיפול כירורגי חדשני מבוסס על תיקון המסתם בגישה אנדו – וסקולרית. טיפול זה נעשה על ידי קרדיולוגים (ולא מנתחי לב חזה), וכולל החדרת צנתר מיוחד דרך עורק מרכזי, הבאתו עד למסתם המיטרלי, ותיקון אי הספיקה ללא חיתוך של בית החזה. תיקון כזה של המסתם המיטרלי תופס תאוצה רבה, אך עדיין לא מומלץ כטיפול שבשגרה.