הפרעות קצב לב בקרב ספורטאים

ספורט נחשב על פי כל לפעילות בריאה וטובה לגוף. עם זאת, פעילות גופנית עשויה לחשוף מצבים גופניים מסכנים חיים. המשמעותית שבהם הינה הפרעה בקצב הלב. הפרעה זו לעיתים מופיעה רק כאשר קצב הלב מוגבר ובמקרים נדירים יכולה לגרום למוות לבבי פתאומי

האם ישנן הפרעות לבביות שהינן תקינות בספורטאים?

ברדיקרדיה שהינה קצב לב איטי, הינה מאפיין ידוע בספורטאים. מצב זה אינו מסוכן, ועל כן גם אינו דורש טיפול. ברדיקרדיה ניתן לזהות בכל מדידת דופק שגרתית, והיא מוגדרת כקצב לב הנמוך מ60 פעימות בדקה.

אלו הפרעות קצב לב מסוכנות ידועות בספורטאים?

• סנדרומים שונים שבבסיסם פגמים בתעלות הקשורות בהולכת הלב. סנדרומים אלו הינם גנטיים ומולדים, וביניהם "סנדרום בורגדה" וסנדרום בשם "Long QT". סנדרומים אלו עשויים לגרום למוות לבבי פתאומי.
• סנדרומים הקשורים במבנה הלב- כגון היפרטרופיה לבבית- מצב בו דפנות באזור מסוים בלב מעובות. עיבוי זה לאורך זמן יוצר עומס על הלב וגורם להתרחבות שלו ולקושי בשאיבת הדם. בנוסף, ההתעבות יכולה לגרום להפרעות קצב, למוות לבבי פתאומי, ולהפרעות בסגירת מסתמי הלב.

מהו מוות לבבי פתאומי והאם יש טיפול רפואי אפשרי במצב זה?

מוות לבבי פתאומי הינה תופעה נדירה, והינו תוצאה של הפרעת קצב. הלב נכנס לפרפור חדרים מהיר. פרפור זה לא מאפשר ללב להתכווץ ולהתרוקן, ולמעשה שקול למצב בו הלב אינו פועל כלל. במצב זה הטיפול המתאים הינו מכת חשמל הניתנת על ידי מכשיר המכונה דפיברילטור. מכת החשמל צריכה להינתן באופן מיידי. עד לביצוע מכת החשמל יש לבצע עיסוי לב (פעולות החייאה).

אילו סממנים צריכים להדליק נורה אדומה בהקשר של הפרעות קצב בספורטאים?

ישנם סימפטומים שצריכים להדליק נורה אדומה בהקשר של הפרעות קרדיאליות במהלך פעילות גופנית. סימפטומים אלו כוללים תחושה של "פלפיטציות" כלומר דפיקות לב, התעלפויות המכונות בעגה המקצועית סינקופה או תחושות לקראת התעלפות. על הסימפטומים להופיע במהלך הפעילות הגופנית ולאחריה כאשר הדופק גבוה.

כיצד מזהים הפרעת קצב לב בספורטאים?

תחילת הבירור לגבי הפרעות קצב לב בספורטאים תהיה בירור של אירועים לבבים ידועים קודמים, ושאלות לגבי הסימפטומים שהוזכרו קודם לכן. נוסף על כך ישנה חשיבות רבה להיסטוריה המשפחתית ולכן יתבצע בירור גם בנושא זה. הפרעות קצב במקרים רבים הן גנטיות, ובמשפחה יהיה סיפור על מוות לבבי בגיל צעיר.

המשך הבירור יכלול ביצוע בדיקת אקג, וניטור של קצב הלב על מנת לחשוף הפרעת קצב. הניטור יכול להיות אמבולטורי בעזרת מכשיר אקג שמחוברים אליו במשך 24 שעות ביממה.

לעיתים הפרעות הקצב אינן מופיעות בזמן מנוחה או פעולות יום יום. לכן על מנת לזהות אותן יש לגרום לפרובוקציה בה קצב הלב יעלה וידמה פעילות גופנית מאומצת. במצב זה, בו הדופק מספיק גבוה, יש סיכוי טוב שתחשף הפרעת הקצב, באם קיימת. לצורך זה ניתן לבצע מבחן מאמץ.

מידע נוסף: האם מדידת הדופק בשעון גרמין פניקס מדוייקת?

מבחן זה הינו פרוצדורה תחת ניטור, בה גורמים לקצב הלב לעלות, בדרך כלל על ידי ריצה על הליכון חשמלי או פידול באופני כושר. ישנה גם אופציה להאצת קצב הלב באופן תרופתי. הניטור מתבצע באמצעות מכשיר אקג, המחובר לנבדק באמצעות מדבקות.

מומים אחרים, בכללם מומים מבניים כגון היפרטרופיה של הלב יחשפו על ידי בדיקת הדמיה- אקו לב. באקו ניתן לראות את עובי חדרי הלב ומחיצת הלב, וכן לחשב את מקטע הפליטה של הלב ופרמטרים נוספים.

האם קיים טיפול בהפרעת קצב בספורטאים?

במידה והבעיה זוהתה ניתן להציע מספר טיפולים בהתאם לבעיה. טיפולים אלו כוללים השתלה של דפיברילטור היודע לתת מכת חשמל באופן עצמאי במקרים מסכני חיים. טיפול נוסף שניתן לשקול הינו טיפול תרופתי המיועד להפרעות קצב, אך הינו יעיל במידה מוגבלת.