במשוואה האסתטית הנוכחית, שיער מלא השומר על הגוון הטבעי שלו עם השנים הוא המראה המועדף. כאשר השיער מאפיר או סובלים מהקרחה, נקלעים למצב שאינו רצוי. מעבר לעובדה שמדובר בסממנים מובהקים של הזדקנות הגוף, התסמינים האלה עלולים להעיד על כך שמתחת לפני השטח משהו לא תקין בגוף.
מחקר שנערך לאחרונה הצביע על ממצא מדאיג אפילו יותר, והוא שאנשים הסובלים מהקרחה ומשיער מאפיר נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר להתקפי לב. אז מה עומד בבסיס הקשר הזה, שממש אינו מובן מאליו? האם צריך להיכנס לפאניקה? ומה אפשר לעשות?
ראשית: הסימנים המזוהים עם בעיות לב
אם תעברו על רשימת גורמי הסיכון העיקריים לבעיות ולהתקפי לב, לא בטוח שתמצאו שם עדיין שינויים הקשורים לשיער הראש של האדם. בין הגורמים המביאים לסיכון המוגבר ניתן למנות השמנת יתר, מחלות כרוניות (בעיקר סוכרת), עישון, יתר לחץ דם או גנטיקה. אנשים אלה צריכים להיות עם האצבע על הדופק ביחס למצב הבריאותי שלהם, בעיקר בכל הנוגע לאיתור מוקדם של בעיות בלב.
בנוסף לכך חשוב לשים לב לתסמינים שמעידים על כך שמשהו עלול שלא להיות בסדר באיבר החיוני כל כך לחיים שלו: לחצים בחזה שעלולים להקרין גם לאזורים אחרים ושבכוחם השלילי להופיע גם במנוחה (ממצא מדאיג מאד), קשיים בנשימה או התכסות של הגוף בזיעה קרה.
ממצאי המחקר
המחקר המדובר, שאמור להיות מוצג בכנס השנתי של איגוד הקרדיולוגיה האירופי, מראה שאותם תסמיני הזדקנות מוקדמים בקרקפת – האפרה ונשירה של השיער – עלולים להצביע על כך שהאדם הסובל מהם עלול לסבול ממחלות לב וכלי דם. במהלך המחקר בדקו החוקרים 790 גברים בגילאי ארבעים ומטה שחלו במחלת עורקים כלילית והשוו אותם ל-1,270 גברים באותה קבוצת גילאים שלא סבלו מהבעיה (קבוצת הביקורת). החוקרים בחנו את העבר הרפואי של כל אחד מהמשתתפים במחקר, לרבות ביצוע של בדיקת קרקפת במסגרתה נבחנו רמת ההתקרחות וצבע השיער.
הממצא החשוב הוא שהמחקר הראה שאצל אנשים שסבלו מבעיית לב, הסיכון להאפרה של השיער בגילאים הנחשבים למוקדמים היה גבוה ביחס לקבוצת הביקורת: 50% בהשוואה ל-30%, כלומר סיכון הגבוה פי חמישה. בהקשר של הקרחה, היה הפער גדול אפילו יותר. רמת הסיכון אצל חולי לב להקרחה עמדה על 49%, פי 5.6 יותר מאשר קבוצת הביקורת (27%). מה שמעניין לא פחות הוא שהמחקר מראה שהסיכון של השמנת יתר למחלות לב וכלי דם היה אמנם קיים – אנשים שסבלו מהשמנת יתר היו בסיכון גבוה פי ארבעה – אבל הפער הזה פחות משמעותי מאשר התסמינים הקשורים לשיער שנבדקו.
אז למה זה קורה?
בהתחשב בממצאים הדי מובהקים של המחקר, אפשר לראות בו סימנים ראשונים לבחינת הקשר בין ההזדקנות הביולוגית למחלות לב. נקודת המוצא היא שאצל אנשים הסובלים מהקרחה או האפרה של השיער בגילאים מוקדמים יחסית עלול להיות תהליך מהיר של הזדקנות ביולוגית.
שימו לב שזהו לא המחקר הראשון שמוצא קשר בין שינויים החלים בקרקפת הראש בין מחלות שונות, לרבות מחלות לב וכלי דם. לפני מספר שנים נערך מחקר סקירה עצום בגודלו ביפן, בו נמצא שאצל גברים בגילאי 55-60, הסיכון להתקף לב היה גבוה בכ-44% אצל אנשים שסבלו מהקרחה בדרגת חומרה גבוהה. בכל קבוצת הגילאים נמצא שהסיכון אף גבוה בכ-70%. ממצא מעניין אחר מאותו מחקר הוא שאחוז גבוה של נשירת השיער בחלק הקדמי של הראש מצביע על סיכון מוגבר להתקפי לב.
בדנמרק נערך ב-2014 מחקר נוסף שהצביע על כך ששיער מאפיר הוא אחד מגורמי החיזוי המרכזיים של מחלות לב.
