לחץ דם הוא גורם סיכון מוביל למחלות לב וכלי דם. מחקרים רבים אשר ניסו לחקור את הקשר בין לחץ דם למדדי סיכון למחלות אחרות, השתמשו בלחץ הדם הממוצע, כפי שהוא נמדד בקרב מספר חולים.
עם זאת, רמות לחץ דם אשר מראות תנודיות רבה תמיד נחשבו לבעיית מדידה וניטור, אשר יכולות להיות מווסתות על ידי מדידות חוזרות וניטור משופר. לאחרונה, נמצא כי שונות ברמות הלחץ דם הנמשכות לאורך זמן עלולה להגביר את הסיכון לאירוע מוחי או אירועים כליליים, ולהעמיד את הסובלים מכך כחולים בסיכון גבוה.
סקירה שיטתית אשר הכילה מספר רב של מחקרים ומדידות לטווח ארוך וקצר ניסתה להגיע למסקנה ולהבנה לגבי הקשר בין תנודתיות בלחץ הדם להשפעה על תחלואה ותמותה. המסקנות היו כי הבדלים ארוכי טווח במדידות ושינויים בלחץ הדם קשורים באופן משמעותי עם תמותה ממחלות לב וכלי דם, אירועים כליליים, שבץ, אוטם שריר הלב. ממצאים אלו נמצאו ללא תלות בלחץ הדם הממוצע. שינויים בטווח הבינוני ובטווח הקצר היו קשורים גם הם לתמותה.
ניתוח מחקרים ומדידת השונות
קיימת בעיה למדוד ולהבין את השונות הקיימת ברמות לחץ הדם, מבחינה מתודולוגית, סטטיסטית וקלינית. מחקרים מסוימיים לא הצליחו להשתמש בציוד מעקב אחר לחץ הדם לאורך זמן, ובאחרים, כמות ההיענות הייתה קטנה. כך שפרוטוקול מדידה עיקבי היה גורם נדרש במחקרים אלו, בכדי להבין את השינוי התרופתי ואת מקור השינוי שנצפה. מדידה בשעות שונות של היום, בצדדי הזרועות השונים, או שימוש בגדלים של ערכת לחץ דם לא מתאימה – עלולים אף הם להשפיע על המדידה ודייקנותה. מחקר העל ניסה להתמקד ולקחת רק מחקרים שעמדו בקריטריונים מתודולוגיים מוגדרים מראש, כך שכל השפעה נראית לעין של שינוי תחושב כגורם עצמאי.
המתדולוגיה שנבחרה לבחינת הקשר בין שינויים בלחץ הדם לתחלואה ותמותה, הייתה לקחת מחקרים שנעשו עד 15 בפברואר 2016 ופורסמו במאגרי מידע נבחרים, אשר עקבו אחר מבוגרים ומדידות לחץ הדם שנעשו. השונות לאורך זמן נמדדה באמצעות ניטור לחץ דם קליני, ניטור ביתי, וניטור אמבולטורי. כמו כן במחקר העל נכללו מחקרים שנעשו באוכלוסיות ספציפיות למחלות (למשל, אנשים עם סוכרת), פרט לחולים המטופלים בדיאליזה, כאשר השינויים בלחץ הדם (לחץ דם תוך-עיני והפרעות יתר של לחץ דם) הם שכיחים ונמצאו קשורים עם אשפוזים ותמותה בבתי חולים.
אוכלוסיית המחקר והתוצאות
מחקר העל כלל סקירה על 5861 מחקרים. מספר המשתתפים בכל מחקר נע בין 45,741 ל 63,654 . למרות שהמנגנון המקשר בין שינויים בלחץ הדם לארועים קרדיו וסקולרים אינו מובן, נמצא כי היה קשר כזה. אומדן יחס הסיכון להשפעת השונות בלחץ הדם בטווח הארוך על תמותה ממחלות לב וכלי דם היה 1.18. מבדיקות שנערכו לאחרונה, נמצא כי יחס הסיכון המתוקנן להשפעת העלייה ברמות הכולסטרול על אירועי מחלות לב וכלי דם השתנה בין 1.16 ל -1.29 בקבוצת המניעה הראשונית, בהתאם למדד הכולסטרול. מכאן שלשונות בלחץ הדם יש ערך פרוגנוסטי דומה למדד הכולסטרול.
לא ניתן להעריך בקלות את השינויים בלחץ הדם, ולא ברור אם יש להעדיף מדדים מסוימים של השינוי. אולם ניתן, פחות או יותר על פי מחקר זה לחשב את השינוי בלחץ הדם ואת גורם הסיכון בו נמצא החולה. למשל בהינתן סטיית תקן של שינוי בלחץ דם סיסטולי של 5 מ"מ כספית, האדם ייחשב כבעל סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם מאשר אדם עם נתונים דומים ולחץ דם יציב.
