מוות לבבי פתאומי (Sudden cardiac death) הינו הידרדרות פתאומית ומהירה במצבו הלבבי והכללי של החולה, עד כדי דום נשימה ולב. בדרך כלל, מוות לבבי פתאומי מתרחש על רקע מחלת לב כלילית ידועה או שאינה ידועה. מצב כרוני זה מביא לאיסכמיה זמנית אשר גורמת להפרעות קצב, איבוד הכרה ודום לב נשימתי. ללא טיפול רפואי מקצועי ומידי, ימות החולה תוך 24 שעות מהאירוע עצמו.
כ- 300,000-400,000 איש כל שנה. למרות שרוב האנשים ידועים כחולים במחלת לב או בעלי גורמי סיכון לכך, סיבת המוות הזו נחשבת ל"רוצח השקט".
גורמים ותסמינים
בעבר, נהגו לחשוב כי מוות לבבי פתאומי אינו כולל תסמינים מוקדמים. אולם, כיום, לאחר מחקרים רבים, נמצאו מספר תסמינים אשר החשידו והקדימו אירוע לבבי. בין סימפטומים אלה כלולים כאבים בחזה, כאבים ביד, קוצר נשימה, סחרחורות ולפעמים אף התעלפויות. כמו כן, נמצא כי אצל 10% מהחולים, יימצאו תסמיני שפעת כשבוע לפני האירוע. כלל התסמינים עלול להופיע מספר ימים לפני האירוע ועד חודש. לא תמיד תסמינים אלה מטופלים בזמן או מדווחים על ידי המטופלים עצמם, ולכן אין הם ידועים או מקושרים לאירוע עצמו.
מחלות משפיעות ודרכי מניעה
מניעת אירוע מוות לבבי מתחיל מאימוץ אורח חיים בריא ופעיל. אורח חיים שכזה חייב לכלול תזונה מאוזנת ודלת שומנים ופעילות גופנית סדירה ורציפה. כמו כן, יש להפסיק את העישון, לטפל ביתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ומחלות כרוניות אחרות, ולבצע בדיקה גופנית ורפואית באופן קבוע. במידה ומתגלה מחלת לב, יש לשמור על כללים אלה ביתר קפדנות וליטול את התרופות אשר נרשמו על ידי הרופא המטפל.
טיפולים במוות לבבי פתאומי
הטיפול המיידי במוות לבבי הוא החייאה בסיסית ומקצועית, ושימוש בדה פיברילטור (טיפול חשמלי). ככל שהחולה יגיע באופן המהיר ביותר לבית החולים הקרוב, כך אחוזי ההישרדות שלו עשויים להעלות. כל דחייה בטיפול, עלולה להיות מסוכנת והרת גורל. בשילוב עם טיפול ההחייאה, בדרך כלל מתחילים טיפול באפינפרין במחזורים של 1מ"ג כל מספר שניות. תפקידו של אפינפרין הוא לשפר את זרימת הדם לעורקים הכליליים ולמח, באמצעות העלאת התנגודת.
