קצב הלב נקבע על ידי מערכת הולכה חשמלית, האחראית על כיווץ שריר הלב בצורה מתואמת ומדויקת. המערכת כוללת את ה- SA node הממוקם בעלייה הימנית ואחראי על הפולס החשמלי הראשוני, ה-AV node שנמצא בהמשך הדרך בין העליות לחדרים וממנו מתפצלים הסיבים העצביים במבנה שנקרא Bundle of his.
בסופו של דבר, האות החשמלי מגיע אל סיבי עצב הנקראים "סיבי פורקנייה" הנמצאים בתוך שריר הלב ואחראים על כיווצו. מערכת זו חשובה ביותר על מנת לספק כיווץ מתואם של שריר הלב והולכה מסודרת של האות החשמלי חיונית לפעילות תקינה של הלב. ללא מעבר אות חשמלי תקין, שריר הלב עשוי להתכווץ בצורה לא מתואמת ויכולת הלב תיפגע.
התכווצות הלב
פעולת הלב נחלקת לשני חלקים – סיסטולה, שזהו השלב בו העליות והחדרים מתכווצים והדם מוזרם אל חלקי הגוף השונים ודיאסטולה, שזהו השלב בו שריר הלב נח והלב מתמלא בדם. האות החשמלי אחראי מצד אחד על הסיסטולה ומצד שני היעדר אות חשמלי מספק את הזמן הנדרש להרפיית הלב ולדיאסטולה.
התכווצות הלב חייבת להיות מתואמת, וללא תיאום תפקוד הלב עלול להיפגע: תחילה אמורה להתרחש התכווצות עליות ולאחר מכן התכווצות חדרים. כמו כן, גם התכווצות החדרים צריכה להיות מתואמת, וכל חלקי החדר צריכים להתכווץ בצורה עוקבת ונכונה.במקרה של פגיעה במערכת ההולכה, הלב או חלקים ממנו עשויים להתכווץ בצורה שאינה טובה וכתוצאה נגרמת הפרעת קצב.
הגורמים לאריתמיה
אריתמיה נגרמת על ידי כל פגיעה במסלול של מערכת ההולכה. פגיעות אלה יכולות להיות מולדות או נרכשות וניתן לאבחן אותן בקלות על ידי בדיקת אק"ג.
- גורמים מולדים – קיימות מספר מחלות מולדות הגורמות לאריתמיה. במקרים אלו, פגם בהתפתחות העוברית גרם לפגיעה במסלול ההולכה ולהופעת האריתמיה. אחת הדוגמאות לכך היא מחלה שנקראת Long QT syndrome, שגורמת להפרעת קצב מולדת.
- הפרעה נרכשת – אריתמיה נרכשת יכולה להיגרם על רקע פגיעה בשריר הלב, ומופיעה בדרך כלל בצורה משנית לאיסכמיה. חולי לב הסובלים מאנגינה פקטוריס ומאיסכמיה או חולים לאחר התקף לב נמצאים בסיכון יתר להופעת אריתמיה. האיסכמיה שנגרמת על רקע מחסור באספקת דם תקינה לרקמת הלב גורמת גם לפגיעה ברקמה העצבית ובמערכת ההולכה ועלולה להוביל לאריתמיה. ועל כן, כל חולה הסובל ממחלת לב או שעבר התקף לב נמצא בסיכון מוגבר לאריתמיה ועליו להיות במעקב בהתאם למצבו.
גורמי הסיכון לאריתמיה נרכשת הם גורמי הסיכון למחלת לב איסכמית וכוללים: יתר לחץ דם, סכרת, עישון, יתר פעילות של בלוטת התריס, שתיית אלכוהול, צריכת קפאין מוגברת, אורח חיים לחוץ והיסטוריה של מחלות לב במשפחה. בנוסף, עלולה להיגרם פגיעה ישירה במערכת ההולכה, הנגרמת בדרך כלל לאחר התחשמלות.
אבחון אריתמיה
את רוב סוגי האריתמיה ניתן לאבחן בקלות במהלך בדיקת אק"ג. זוהי בדיקה פשוטה הבודקת את ההולכה החשמלית בלב ותוך מספר דקות ניתן להגיע לאבחנה לגבי סוג הפרעת הקצב. לאחר אבחון הפרעת קצב, ייתכן והרופאים שלכם יפנו אתכם למרפאת קרדיולוגיה להמשך בירור, הכולל בדיקות נוספות לזיהוי המקור להפרעת הקצב.
במקרים אלו ניתן לבצע בדיקות כמו אקו לב להדמיית האנטומיה של הלב, מיפוי לב, בדיקת מאמץ ובדיקות מסוגים נוספים.
במקרים רבים בהם יש חוסר וודאות לגבי האבחנה וחשד שהפרעת הקצב אינה קבועה אלא מופיעה לסירוגין, מבצעים בדיקה על ידי מכשיר הנקרא "הולטר", ובאמצעותו מנטרים את קצב הלב במהלך היום. במידה ומופיעה הפרעת קצב המידע נרשם במכשיר וניתן לאבחן את ההפרעה.
