מחלות כליות הן מחלות נפוצות, כשבמקרים רבים, אנשים הסובלים ממחלות אלו, מפתחים גם בעיות במחזור הדם, הממשיכות להתקפי לב ושבץ. בעיות אלו נגרמות כתוצאה משינויים המתרחשים במחלות כליות, המגבירים את הסיכון למחלות כלי הדם, באותו שיעור סיכון כפי שגורם לכך עישון.
הבנת הקשר בין מחלות כליות למחלות לב
מדענים בריטים ערכו מחקר, במהלכו עקבו אחר חולדות עם מחלות כליות כרוניות, באופן זהה ביותר למרכיבי המחלות שנצפו בקרב קבוצת אנשים. הממצאים הראו נזק אופייני לדפנות כלי הדם בקרב החולדות, שתאם לנזק שנצפה בקרב קבוצת האנשים, והצביעו על נזק בכלי דם דולפים בכל הגוף.
החוקרים גילו שהנזק מתרחש עם אובדן ציפוי הסוכר, הנקרא גליקוקאליקס, המרפד את דפנות כלי הדם. גליקוקאליקס היא שכבה רציפה עבה של סוכרים מורכבים וחלבונים, המגן על כלי מפני נזק, כפי שהתגלה לראשונה על ידי מדענים בשנת 1960.
הפגיעה בגליקוקאליקס גורמת לכלי הדם להיות מודלקים ולדלוף. מחקרים קודמים הראו גם שנזק לציפוי סוכר זה מאיץ את תהליך טרשת עורקים, בה העורקים הופכים להיות "שמנוניים". בנוסף גילו החוקרים גם שחומרים הנצמדים לציפוי הפנימי של כלי הדם, גרמו להם לדלוף פחות ולעבוד ביעילות רבה יתר.
השלכות המחקר
הקשר בין מחלת כליות ולב ומחלות דם, ידוע בעולם הרפואה כבר שנים רבות, אבל הסיבה לקשר זה לא הייתה ברורה. המחקר החדש, המהווה פריצת דרך, עשוי לסייע בפתרון התעלומה ולהוביל לכיוון מציאת שיטות חדשות למניעת מחלות כליות בעתיד.
במצב כיום, רופאים אינם נוטים להשתמש בשיטות טיפול מקובלות באנשים עם מחלת כליות כרונית, שעברו התקף לב, והשיטה לטפל במצבים אלו שנויה במחלוקת. "תקן הזהב" דורש סריקות רנטגן המבוצעות באמצעות זריקת "צבע" לעורקים או לוורידים.
אך שיטה זו שנויה במחלוקת והמסקנות לגביה משתנות במהירות ועשויות להיות נושא נפרד למחקר בפני עצמו. לכן יש להתמקד בשיטות המניעה והטיפול של מחלות לב, בקרב חולים הסובלים ממחלת כליות כרונית.
מסקנות עתידיות
מחקר זה מוביל להבנה טובה יותר של האופן בו מחלות דם אחרות מתפתחות, כולל מחלת לב כלילית, המסתיימת בהתקף לב. יש לבצע בדיקות מקיפות יותר לשכבת הסוכר שהתגלתה במחקר, היות ותפקידה במחלות כליות ולב משמעותית באופנים רבים ושונים. אם מחקרים עתידיים יאמתו ויתמכו בממצאים שהתגלו בקרב קבוצת האנשים שנבדקו והשתתפו במחקר, ניתן יהיה להסביר את הקשר בין מחלת כליות כרונית לבין השיעור הגבוה של מחלות דם.
המדענים סבורים שממצאים אלו חשובים שכן הן מעידים על הצורך במציאת טיפול המגן או אפילו משיב את השכבה הפנימית המספקת הגנה לכלי הדם. עדיין קיים צורך במחקר מקיף, ובעוד שהמחקר הנוכחי הוכיח כי פגיעה בשכבה הפנימית במחלת כליות פוגעת אף בפעילות של מספר כלי דם, עדיין לא ידוע כמה תורם תהליך זה לתהליך הסופי של הפגיעה בעורקים.
לדבריהם, ניתן לשחזר את הציפוי הפנימי עם גורמי גדילה שכבר קיימים בגוף, אך עדיין יש צורך במציאת התרופות המשיגות את אותה השפעה.
