אחת הסיבות העיקריות למורכבות של נגיף הקורונה היא שככל שהזמן חולף, נראה שסימני השאלה ביחס אליו רק עולים. גם לאחר
אינספור מקרים, סטטיסטיקות מובהקות ומחקרים רפואיים שנערכו בכל קצוות בעולם, אי אפשר עדיין להעריך באופן מלא ומדויק את גורמי הסיכון למחלה, או אפילו את מה שמסתתר מאחורי המונח השגור של "מחלות רקע" המגדילות את הסיכויים להסתבכות של המחלה ואף למוות כתוצאה ממנה.
המקרה של אי ספיקת לב עונה על ההגדרה הזו בדיוק. למרות שהדעה המקובלת כיום בקרב רופאים ומומחים היא שמחלות לב הן גורם סיכון מרכזי, עדיין לא מדובר בכל המצבים הרפואיים הקשורים לבריאות הלב. במאמר הבא נתייחס לחולים הסובלים מאי ספיקת לב, נסביר מהם הסיכונים עבורם ונראה מה הם יכולים לעשות כדי להקטין את רמות הסיכון עבורם.
ההנחה הרווחת כיום: אי ספיקת לב מגדילה את הסיכון להפגע משמעותית מהקורונה
אי ספיקת לב היא מחלה כרונית קשה, הנרגמת לרוב כתוצאה מפגיעה בשרירי הלב ומנזק הנגרם לתאי השריר שבו. עקב המחלה, הלב אינו מספק לאיברי הגוף השונים את הצרכים המטבוליים שלהם, או עושה זאת בצורה לקויה. הדבר עלול להביא לפגיעה באיברי ובמערכות הגוף, לתסמינים דוגמת קוצר נשימה, בצקת או עייפות, ובמקרים מורכבים אף לסכנת חיים מוחשית.
למרות שיש הסבורים שכל בעיה לבבית מכניסה את האדם הסובל ממנה לקבוצת הסיכון לקורונה, בפועל זה לא ממש מדויק. הסיכון העיקרי הוא על חולים הסובלים מאי ספיקת לב, המוכנסים עקב כך לקבוצת הסיכון: שימו לב שהסיכון המוגבר הוא לסבול מתסמינים קשים של המחלה, ולא להידבק בנגיף. אם מדובר באנשים שעברו ניתוח כירורגי או צנתור בעברם (אפילו בילדות), אולם כיום מצב הלב שלהם הוא תקין, נראה שסיכוני הקורונה אצלם דומים לאלו של האוכלוסייה הכללית בעלת אותה מאפיינים.
הנתונים שמצטברים מישראל ומכל רחבי העולם מראית כי אכן: אי ספיקת לב נחשבת לגורם סיכון מרכזי לחוות את הקורונה באופן מלא. זו הסיבה לכך שאנשים הסובלים מהבעיה צריכים להיות עם האצבע על הדופק, לעיתים תרתי משמע, ולהימשר מכל משמר באמצעות קיום ההנחיות הבריאותיות לגבי היגיינה וריחוק חברתי. הם בהחלט יכולים לפנות לקבלת אבחון רפואי כאשר מופיעים אצלם תסמינים שיכולים להיות מזוהים עם נגיף הקורונה.
החשש – נזקים לבביים ארוכי טווח
סימן שאלה עיקרי ביחס לקורונה נוגע להשפעת ארוכת הטווח של הנגיף על אלו שנחשפו עליו, עם חששות מהשלכות חמורות שעלולות לבוא לידי ביטוי גם שנים או עשרות שנים קדימה. דאגה מרכזית בהקשר הזה היא שקורונה תישאר בעולם גם בשנים הבאות, ותגלה סימנים של מגפה אחרת אותה יש המכנים "מגפת אי ספיקת לב".
מספר מחקרים שנערכו בעולם בחודשים האחרונים עשויים להצביע על כך בדיוק. מחקר גרמני למשל מראה כי רוב חולי הקורונה שנבדקו (78%) סבלו מפגיעה ללבית גם בחודשים שלאחר האירוע, גם אם לא היה לרובם כל רקע של מחלה לבבית. אצל 71 מתוכם, התגלו בבדיקות כמות גבוהה מהמקובל של טרופונין, חומר המופרש בגוף כאשר האדם חווה פגיעה לבבית. הממצאים הצביעו בנוסף על ירידת תפוקת הלב, שינויים בגודל ובמשקל החדרים ועוד.
מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי איכילוב הצביע על ממצאים דומים, עם עדות לפגיעות לב כאלה או אחרות בקרב כ-40% מחולי הקורונה שאושפזו עקב המחלה אך החלימו ממנה. בדיקה זו נערכה באמצעות אקו לב, להבדיל מהמחקר הגרמני שהתמקד בבחינת מדדי הגוף המצביעים על פגיעה בלב, והראתה נזקים חמורים באופן יחסי בלב אצל חלק מהנבדקים.
לקריאה נוספת:
Covid 19 and Heart Failure
Coronavirus Disease 2019 (Covid 19) – People With Certain Medica Conditions
