אשפוזים ואשפוזים חוזרים
אשפוזים ואשפוזים חוזריםחולים רבים המאושפזים בבית החולים חוזרים אליו כעבור זמן קצר. לעיתים קרובות רופאי בתי החולים נוטים לשחרר חולים מאושפזים במהירות רבה, כדי לחסוך סיבוכים הקשורים לשהות מיותרת בבית החולים (למשל: זיהומים חיידקיים עמידים) או כדי להפחית מהעומס המוטל על הצוות הרפואי והסיעודי.
אשפוזים חוזרים הם מנת חלקו של כל בית חולים, ואם כי הם לא מהווים כישלון רפואי, אין ספק שמניעה של רבים מהם אפשרית והכרחית. בייחוד נוטים לחזור לאשפוז חולים הסובלים ממחלות כרוניות – אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות כרונית, מחלות ריאה (COPD) וכדומה.
לעיתים החולים חוזרים לאשפוז בגלל אותה סיבה שבגינה אושפזו מלכתחילה, ולעיתים בגלל סיבה אחרת, קשורה או בלתי קשורה.
מאפיינים של אשפוזים חוזרים
להכרה של המאפיינים של אשפוזים חוזרים תרומה משמעותית לחולה הבודד וגם למערכת הרפואית הגדולה. הבנה של החולים המתאשפזים פעם נוספת לאחר שחרורם, וטיפול נכון וראוי באותם חולים יכול להוביל לניצול מושכל יותר של משאבי הבריאות המוגבלים (גם מיטה בבית חולים היא משאב מוגבל, העולה כסף…).
מניעה של אשפוזים חוזרים – בין אם על ידי טיפול נכון יותר בבית החולים, שחרור מאוחר יותר או מעקב הודק בקהילה, יכולים חסוך עוגמת נפש רבה גם לחולה ולבני משפחתו.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA (journal of American Medical Association) ניסה לבדוק את המאפיינים של אשפוזים חוזרים לאחר שלוש מחלות נפוצות מאוד המטופלות במסגרת המחלקות הפנימיות בבתי החולים: אי ספיקת לב, דלקת ריאות והתקף לב.
החוקרים ביקשו לבדוק את שיעור האשפוזים תוך חודש מיום השחרור, התזמון שלהם, והקשר למאפיינים דמוגרפים של החולים. לצורך איסוף הנתונים נעזרו החוקרים במערכת ממוחשבת שהכילה את המידע הרפואי הרלוונטי. החוקרים ביקשו לדעת גם מתי מתרחשים האשפוזים החוזרים – כמה ימים לאחר השחרור, באופן פרטני ובחלוקה לתקופות זמן.
החוקרים אספו כמות רבה מאוד של אשפוזים ואשפוזים חוזרים. מתוך 1,330,157 אשפוזים בגין אי ספיקת לב (מחלה כרונית, הקשה לעיתים לאיזון), נמצאו כ – 329,000 אשפוזים חוזרים – נתון המתאים לכמעט רבע מכל המאושפזים.
מתוך כ -550,000 אשפוזים בגין התקפי לב, נמצאו 108,000 אשפוזים חוזרים (נתון המתאים לכ – 20% חזרה של מטופלים), ומתוך 1,170,000 אשפוזים בגין דלקת ריאות נמנו כ – 214,000 אשפוזים חוזרים (כ – 18%).
נתונים גבוהים אלו מצביעים בלי ספק על אחוזי חזרה גבוהים מאוד של החולים, גם במחלה כרונית כדוגמת אי ספיקת לב, וגם במחלה אקוטית חולפת כמו דלקת ריאות. לא תמיד סיבת החזרה הייתה גם סיבת האשפוז הראשונית, כפי שבאמת ניתן לצפות.
החוקרים מצאו, שהרוב הגדול של האשפוזים החוזרים התרחשו במחצית הראשונה של החודש שנבדק – תוך חמישה עשר יום מהשחרור. סך כל החוזרים בתקופה זו נע בין 61% ל – 68% מכלל המאושפזים בשנית. הזמן החציוני לחזרה לאשפוז נע בין 10 ימים לאחר התקף לב, ל – 12 לאחר אי אשפוז בגיל אי ספיקת לב או דלקת ריאות.
משמעות תוצאות המחקר
מחקר זה מחזק את התחושה בדבר אחוז אשפוזים חוזרים גבוה מאוד של חולים בבתי חולים. בישראל, בה מקובלת תקופת אשפוז קצרה מהמקובל בשאר העולם, ייתכן שהנתונים אפילו חמורים יותר.
מעניין לציין שתוצאות המחקר לא הצביעו על השפעה של גיל או מין על שיעורי האשפוזים החוזרים. אין ספק שהכרה בכך שמחלות אלו מביאות לאחוז ניכר של חזרה לבית החולים, מסיבות שונות, יכולות לסייע במניעת טרטור מיותר לחולים, ולשפר את הטיפול בהם.
