בדיקות דם לאבחון מחלות לב

מקרים של סימפטומים לבביים הכוללים כאב חזה או קוצר נשימה הם מקרים נפוצים מאוד, וחולי לב רבים מגיעים אל חדר המיון כל יום. הערכת מצבם של חולי הלב מתבססת על בדיקה גופנית, בדיקת אק"ג ובדיקות דם.

במקרים רבים, הסימנים למחלות הלב אינם קלאסיים, בדיקת האק"ג אינה חד משמעית ורק השינויים בתוצאות בדיקות הדם יכולים להעיד על מחלה לבבית ולעזור באבחנה. ולכן, לקיחת בדיקות דם במיון הן דבר סטנדרטי, העוזר להעריך את מצבו הכללי של החולה ולבדוק האם אכן מדובר במחלה לבבית איסכמית.

בדיקות דם לאבחון מחלת לב איסכמית

קיימים סמנים ביולוגיים ספציפיים שיכולים להעיד על פגיעה בלב, ומשתמשים בהם על מנת לעזור באבחון מחלות לב קשות.

הסמנים הביולוגיים השונים מופרשים משריר הלב כאשר הוא נפגע ומבטאים את הפגיעה בו ובכך ועוזרים לאשש את האבחנה שאכן מדובר במחלת לב איסכמית הכוללת פגיעה בשריר הלב. ולכן כל חולה אשר קיים לגביו חשד של מחלת לב איסכמית עובר בדיקה לאנזימי לב, וכמו כן בדיקות דם אחרות כמו ספירת דם, אלקטרוליטים, שומנים וסוכרים בדם ובדיקות נוספות בהתאם לצורך.

מדריך לפענוח בדיקות דם אצל חולה לב

קיימים מספר סמנים ביולוגיים בהם משתמשים על מנת להעריך את מצבו הכללי של חולה לב:

• טרופונין – חלבון המופרש משריר הלב ורמתו עולה תוך 4-8 שעות מרגע התקף הלב. זהו הסמן הספציפי ביותר למחלת לב איסכמית, והשימוש בו הוא הנפוץ ביותר. רמת הטרופונין נשארת גבוהה עד שבועיים לאחר התקף הלב, ולכן לפעמים רמה גבוהה שלו מעידה על התקף לב ישן. קיימים שני סוגים של טרופונין – טרופונין T וטרופונין I, ושינוי ברמת הטרופונין (בעיקר טרופונין T) במהלך אשפוז יכול להעיד בדיוק רב על היארעות של התקף לב.
• CK – אנזים הידוע גם בשם CPK הנמצא ברקמת הלב, שריר השלד והמוח. אנזים זה משתחרר מהרקמות כאשר הן נפגעות, ולכן עליה ברמתו בדם מעידה על פגיעה ברקמות המדוברות. רמת ה-CPK עולה תוך 4-6 שעות ומגיעה לשיא תוך 18-24 שעות. בניגוד לטרופונין, רמת CPK יורדת מוקדם יחסית, וחוזרת לנורמה תוך 48-72 שעות בלבד. הבעיה הגדולה עם בדיקה זו היא ספציפיות נמוכה, שכן עליה ברמות ה-CPK מתרחשת באופן קבוע גם לאחר פעילות גופנית או פגיעה אחרת בשרירי השלד, ולכן משתמשים בתוצאותיה בעירבון מוגבל.
• CK-MB – צורה של האנזים CK המתאימה אך ורק לשריר הלב. מדובר באנזים הספציפי המופרש מהלב, ועליה ברמתו מעידה על נזק לשריר הלב. בדומה ל- CK, רמת CK-MB עולה תוך 4-6 שעות לאחר התקף לב, מגיעה לשיא תוך 12-20 שעות וחוזרת למצב התקין תוך 24-48 שעות. בדיקה זו נחשבת לפחות ספציפית מבדיקת טרופונין, אך עוזרת להערכת התקף לב חדש או כאשר קיימים נזקים מתמשכים לשריר הלב.
• LDH – אנזים הקיים בכל רקמות הגוף ועליה ברמתו מעידה על נזק רקמתי לא ספציפי. זהו אנזים כללי ביותר, ועליה ברמתו לא יכולה להעיד דווקא על נזק לבבי, אלא על פירוק רקמה כלשהי בלב.
• AST – אנזים כבדי שיכול לעלות גם במקרים של התקף לב. כיום ממעטים להשתמש בבדיקה זו מכיוון שהיא מעידה יותר על פגיעה כבדית ואינה ספציפית למחלות לב.
• CRP – זהו מדד דלקת שעולה כאשר מתרחש תהליך דלקתי כלשהו בגוף. במקרה של התקף לב, רמת ה-CRP עולה מכיוון שמתפתח תהליך דלקתי.

ראו גם:
ניבוי מחלות לב באמצעות מדידת עובי רקמת השומן שמקיפה את הלב