תחת הגדרת המטריה הרחבה "מחלות לב", אנחנו מוצאים מגוון רחב ביותר של מחלות הפוגעות ביכולת של הלב להזרים דם ולקבל דם. מחלות לב הן בין הגורמים העיקריים לתמותה ותחלואה במדינות המערביות, כאשר במדינת ישראל החל מסוף שנות התשעים מחלות לב מהוות את הסיבה השנייה לתמותה הן בקרב נשים והן בקרב גברים. כמו כן החל מתקופה זו מחלות לב מהוות את הגורם לחמישית מכלל מקרי המוות בישראל.
למרות שמדובר על מחלות שכיחות וקטלניות, עדיין ישנן לא מעט עובדות מפתיעות הקשורות למחלות אלה, שרבים בקרב הציבור הרחב לא מודעים אליהן. במאמר שלפניכם נפרט אודות חמש מהן. קריאה נעימה ובריאות שלמה.
אומגה 3 ומחלות לב
הרוב המוחלט של המחקרים התצפיתיים שנערכו בנושא השפעת התזונה על שכיחות מחלות לב וכלי דם, מצביעים על כל שישנו קשר הפוך בין צריכה של דגים לבין תחלואה קרדיווסקולרית. בנוסף לכך, במאמר סקירה שהסתמך על נתונים שנאספו מ- 11 מחקרי קוהורוט פרוספקטיביים, נמצא כי צריכה של ארבעים עד שישים גרם דגים ליום מקושרת לסיכון מופחת ב- 40-60 אחוז לתמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב מטופלים הסובלים ממחלת לב איסכמית יציבה.
קצרה היריעה מלהרחיב אודות כל הידע שנצבר בנושא, אך נכון לכתיבת שורות אלה קיים קונצנזוס בנוגע להשפעה המיטיבה של אומגה 3 על בריאות הלב. בין היתר צריכה קבועה של אומגה 3 מקושרת לירידה בריכוז הטריגליצרידים בדם, רמות הכולסטרול בדם ולחץ הדם.
הבדלים מגדריים במחלות לב
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות העדויות המחקריות בנוגע לכך שישנו שוני משמעותי ביותר בשכיחות מחלות הלב השונות בין גברים לנשים. בנוסף לכך, נראה כי האטיולוגיות של מחלות הלב אינן זהות בין שני המגדרים וכן נראה כי יש להתייחס בצורה שונה לגברים ולנשים בכל הקשור להתערבות הטיפולית.
כך לדוגמה בנשים אוטם שריר הלב מתפתח בשכיחות גבוהה יותר כתוצאה מיצירה של ארוזיות ברובד הטרשתי ופחות כתוצאה מקרעים ובנוסף נראה כי נשים מתלוננות יותר על אי נוחות בפלג הגוף העליון, כאבים בלסתות, קוצר נשימה ועייפות בזמן אוטם שריר הלב, בעוד שגברים מתלוננים בעיקר על כאבים בחזה.
שונות רבה ניתן לראות גם בשיעורי האשפוזים על רקע התקף לב כאבחנה בשחרור בין שני המגדרים בקבוצות גילאים שונות: בקבוצת הגילאים 35-84 שיעורי ומספרי האשפוזים על רקע התקף לב כאבחנה ראשונה בשחרור גבוהים יותר בצורה משמעותית בגברים, אך בקרב בני 85 ומעלה, שיעור האשפוזים נותר נמוך בקרב נשים, בעוד שמספר האשפוזים של גברים גבוה יותר.
לרוע המזל, נכון לכתיבת שורות אלה רופאים רבים עדיין לא נותנים את הדעת על ההבדלים המגדריים במחלות קרדיולוגיות וכתוצאה מכך במקרים מסוימים מחלת לב עלולה להישאר בלתי מאובחנת במשך זמן רב. בהקשר זה ניתן לציין למשל כי בדיקות האבחון המסורתיות הנהוגות כיום המתמקדות בזיהוי מחלה כלילית חסימתית פחות יעילות כשהן מבוצעות בנשים ובאופן כללי המודעות לכך שתסמיני המחלות השונות אינם זהים בגברים ובשנים נמוכה יחסית הן בקרב המטפלים והן בקרב הציבור הרחב.
השתלת לב מלאכותי בישראל
מדי שנה ממתינים להשתלת לב בישראל כ- 120 חולים מתחת לגיל 65 (מעבר לגיל זה לא ניתן לעבור ניתוח השתלת לב). עם זאת, רק עשרים חולים ברי מזל יזכו לעבור בסופו של דבר השתלת לב. החדשות הטובות הן שישנו פתרון המאפשר לחולים הזקוקים להשתלת לב ליהנות משיפור במצבם הבריאותי. פתרון זה כולל השתלה של לב מלאכותי, או ליתר דיוק משאבה חשמלית המסייעת ללב החולה למלא את תפקידו.
המשאבה נקראת Left ventricular Assist Device ובמקרים מסוימים היא משמשת לטיפול בחולים הממתינים להשתלת לב כפתרון זמני. כמו כן המשאבה החשמלית מסייעת לחולים רבים הזקוקים לתקופת התאוששות הדרושה להחלמה של שריר הלב. במקרים האלו ניתן להסיר את המשאבה כאשר הלב חוזר לתפקוד מלא.
השתלת הלב המלאכותי הראשונה בישראל התרחשה בשנת 1994. בשנה זו המשאבה לא הושתלה מתחת ללב אלא נותרה מחוץ לגופו של המנותח. ספק הכוח של המשאבה היה גדול מאוד והיה צריך לדחוף אותו על מנת לאפשר לחולה להתהלך. כיום לעומת זאת, המשאבות הזעירות מושתלות בגופם של המנותחים והחשמל מסופק מזוג סוללות השוקלות פחות משני ק"ג. את הסוללות יש לשאת באמצעות תיק ייעודי או פאוץ', כאשר ניתן במהלך הלילה לחבר את המשאבה לשקע החשמלי בזמן שהסוללות נמצאות בטעינה.
הקשר בין הפרעות שינה ומחלות לב
במחקרים עדכניים שבחנו את גורמי הסיכון לחלות במחלות לב נמצא כי אנשים הסובלים מהפרעות שינה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב בהשוואה לאנשים ללא הפרעות שינה. כמו כן נמצא כי שכיחות התחלואה במחלות לב גבוהה יותר באנשים הישנים פחות מחמש שעות ובאנשים הישנים יותר מתשע שעות בהשוואה לאנשים הישנים שבע שעות ביממה.
ההבדל בין אוטם שריר הלב (התקף לב) לבין דום לב
רבים בקרב הציבור הרחב נוטים לבלבל בין שני מושגים שונים: דום לב ואוטם שריר הלב (התקף לב). אוטם שריר הלב הוא מחלת לב איסכמית שבה כתוצאה מהפרעה בזרימת הדם ללב או לאזור מסוים בלב, מתרחש מוות של תאים בשריר הלב. בדרך כלל מצב זה מתרחש בעקבות חסימה של עורק כלילי על רקע רובד טרשתי שנקרע. על הרובד הלא יציב שנקרע מתפתח קריש דם שבתורו גורם לחסימה של העורק.
כ 30% מהחולים הסובלים מאוטם שריר הלב נפטרים בטווח של חודש לאחר האירוע, כאשר חמישים אחוז מהם הולכים לעולמם עוד לפני שהם מגיעים לטיפול בבית החולים. דום לב לעומת זאת הוא מצב שבו מתרחשת הפסקה מוחלטת בפעילות של הלב המובילה לכך שבאופן מידי תיעצר זרימת הדם בגוף כולו. דום לב מוגדר כמצב חירום רפואי, המחייב בראש ובראשונה ביצוע החייאה למניעת מוות מוחי תוך דקות ספורות.
ככול הנראה אחת הסיבות לבלבול בין שני המונחים היא שהגורם העיקרי לדום לב הוא אוטם שריר הלב.
מחלות לב ועישון סיגריות
ברצוננו לסיים עם כמה עובדות חשובות הנוגעות לקשר שבין מחלות לב לבין עישון סיגריות להלן:
- 75 אחוז ממקרי אוטם שריר הלב בקרב צעירים מתחת לגיל 45 מיוחסים לנזקי העישון.
- מתחת לגיל ארבעים הסיכוי של אדם מעשן ללקות באוטם שריר הלב גבוה פי 5 מהסיכוי של אדם שאינו מעשן.
- יותר מ- 50% ממקרי אוטם שריר הלב בנשים מיוחסים לנזקי העישון.
