מחלת לב ראומטית

מחלת לב ראומטית (Rheumatic Heart Disease ) גורמת להיצרות או דליפה של אחד ממסתמי הלב (בדרך כלל היא תתבטא במסתם המיטראלי, האאורטלי או שניהם). חומרת המחלה תיקבע על פי דרגת ההיצרות או הפיצוי במסתמים האחרים, אולם היא מחלה כרונית וקבועה, ותימשך לאורך חיי הילד. מחלות לב ראומטיות שכיחות יותר בקרב אוכלוסיות עניות או במקומות אשר רחוקים מטיפול רפואי מקצועי ומודרני. היא פוגעת בעיקר בילדים בגילאי 5-15, אולם עשויה להופיע אף בילדים צעירים או בוגרים יותר.

גורמים ותסמינים

הגורם השכיח ביותר למחלת לב ראומטית הוא חיידק ה (GAS (Group A Streptococcal אשר גורם דווקא לדלקות גרון. כאשר דלקות אלו לא מקבלות את הטיפול האנטיביוטי הדרוש להן, הן עלולות לגרום למחלות ראומטיות בשכיחות גבוהה (ב- 70% עד 80% מהמקרים). מחלת הלב הראומטית נגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית, אשר בה הגוף מייצר נוגדנים כדי להילחם בחיידקים, אך הנוגדנים מתקיפים יעד שונה, את רקמות הגוף עצמו.

הנוגדנים מתחילים במפרקים ולעתים קרובות עוברים ללב ולרקמות הסובבות וגורמים בסופו של דבר למחלת לב ופגיעה במסתמים. הפגיעה במסתמים מעלה את העומס על חללי הלב, כך שלאורך זמן מצב זה עלול להחמיר ולהפוך לאי ספיקה לבבית.

בדרך כלל, התסמינים של מחלב הלב הראומטית עלולים להופיע כ 10 עד 20 שנה לאחר תסמיני המחלה המקורית, מכיוון שהמסתם המיטראלי נפגע ביתר חומרה מאשר המסתם האאורטלי. התסמינים המבטאים בעיות בשסתומי הלב, שהם לעתים קרובות כתוצאה ממחלת לב ראומטית, יכולים לכלול: כאבים בחזה, עייפות מוגזמת, דפיקות לב מואצות, תחושה הולמת בחזה, קוצר נשימה, נפיחות בקרסוליים, בפרקי הידיים או בבטן. חומרת היצרות המסתמים משתנה מילד לילד, וכוללת את התרחבות הפרוזדורים, הפרעות קצב ותפקוד לבבי לקוי.

טיפולים ודרכי מניעה

מכיוון שמחלת לב ראומטית עלולה לגרור תוצאות דרמטיות, נעשים ניסיונות לאבחן את המחלה באופן שניוני. לאחר מחקר בתחום, נמצא כי בדיקת אקורדיוגרפיה עשויה לבצע סינון קליני ולאתר את המחלה בשכיחות גבוהה עד פי 10. למרות זאת, המניעה הטובה ביותר תהיה למנוע מחלות לב ראומטיות באמצעות מתן אנטיביוטיקה בכל מקרה של זיהום סטרפטקוקיאלי.

הטיפול במחלה חייב להיות מידי ולכלול טיפול בפניצילין כנגד הסטרפטקוקים. לפעמים נעשה שימוש גם בתרופות ממשפחת הסליצילאטים כנגד הארתריטיס והחום. יש לשים לב לחזרת המחלה, במיוחד לאחר כ 5-10 שנים מיום הופעתה לראשונה, ולתת טיפול מונע במשך כל אותן שנים של אנטיביוטיקה יומית. פעמים רבות, אנטיביוטיקה זו עשויה להידרש עד גיל 25 או 30. טיפול נוסף יהיה תלוי בסוג הנזק הלבבי אשר קיים.

אבחון ומחלת לב ראומטית בילדים

על פי ההערכות, נראה כי ישנו תת אבחון של מחלות לב ראומטיות, כתוצאה מחוסר מודעות. המחלה תתבטא בפריקדיטיס (דלקת בפריקרד), לימפוציטים באזורי הנזק במיוקרד ורקמה פיברוטית. כאשר ישנה מעורבות של מסתמים, יוכל הרופא לשמוע אוושות. כמו כן, האבחנה יכולה להסתמך על מראה החולה המאופיין בנגעים עוריים בעלי שוליים אדומים, כאבי פרקים, חום וכאב בחזה. באק"ג, יימצאו שינויים אשר אופיניים למחלה זו.

מחלת לב ראומטית הינה שכיחה יותר בקרב ילדים צעירים. כאמור דלקת גרון או מחלת השנית אשר לא טופלו במלואן, עלולות לגרום לקדחת השיגרון (Rheumatic fever). קדחת השיגרון הינה הסיבה המובילה להתפתחות מחלת לב ראומטית. אולם מכיוון שרק חלק קטן (פחות מ- 0.3%) מהילדים אשר סובלים מדלקות גרון יחלו בקדחת השיגרון, המומחים הרפואיים טוענים כי ישנם גורמים נוספים, כמו מערכת חיסונית מוחלשת, אשר מעורבים בהתפתחות המחלה.