ניתוח מעקפים מול צינתור

מחלת לב איסכמית

אחת מהמחלות השכיחות ביותר בעולם המערבי, ובעולם בכלל, היא מחלת לב איסכמית. מחלת לב איסכמית מקורה בהפרעה (כרונית או חריפה) באספקת הדם ללב. הלב מקבל דם וחמצן דרך העורקים הכליליים (הקורונרים) המקיפים אותו וחודרים לתוך השריר.

חסימה של עורק קורונרי, למשל בעקבות קריש דם או פלאק טרשתי, מובילה לפגיעה באספקת הדם ללב – התקף לב. כיצד ניתן לטפל בחסימה כרונית של עורק קורונרי? קיימות שתי שיטות התערבות עיקריות שהוכחו כיעילות – צינתור וניתוח מעקפים.

צינתור

בצינתור מוחדר חוט תיל דק דרך עורק מרכזי אצל החולה (בדרך כלל – עורק המפשעה או העורק הרדיאלי ביד), אל תוך חלל העורקים הכליליים. אל העורקים מוזרק חומר ניגוד, המדגים היצרויות וחסימות.

בשלב הבא ניתן לפתוח את החסימות המשמעותיות באמצעות בלון מתנפח, ולהעמיד תומכן (סטנט) בתוך כלי הדם החסום, למניעת חסימה חוזרת. צינתור נעשה על ידי קרדיולוג בחדר ייעודי, והוכח כטיפול יעיל בחסימות אקוטיות וכרוניות כאחד.

ניתוח מעקפים

אפשרות טיפול נוספת בחסימה של עורק קורונרי היא ניתוח מעקפים. בניתוח מעקפים מחבר כירורג לב חזה עורק פתוח אחר (בדרך כלל אחד מעורקי בית החזה) אל העורק הקורונרי החסום, לאחר איזור החסימה. באמצעות חיבור זה מתאפשרת זרימת דם לאיזור שאספקת הדם אליו נפגעה. ניתוח מעקפים הוא טיפול מורכב יותר (ניתוח לב פתוח!) אבל גם הוא הוכיח יעילות רבה בטיפול בחולים עם מחלת לב איסכמית.

צינתור אל מול ניתוח מעקפים – ויכוח שטרם הגיע להכרעה

מזה מספר עשורים קיים ויכוח מתמשך בין קרדיולוגים ומנתחי לב חזה על אפשרות הטיפול המועדפת בחולים עם מחלת לב איסכמית.

מחד, טוענים מצדדי הצינתור ניתוח כרוך בסיכונים רבים יותר, ותמותה גבוהה יותר לטווח הקצר. מאידך, טוענים מצדדי ניתח המעקפים, שטיפול זה יעיל יותר לטווח הארוך, ובמחלות המערבות חסימות מרובות בעורקים הקרונוריים.

מחקרים שונים בחנו את השימוש בשתי השיטות בחולים רבים. כיום מקובל על רוב הרופאים העוסקים בתחום, שניתוח מעקפים הוא הטיפול המועדף עבור חולים עם חסימה בכמה עורקים קורונריים, ובחולים רבים הסובלים ממחלת הסוכרת.

צינתור וניתוח מעקפים – האם יש הבדל באיכות החיים של המטופלים?

מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי (JAMA (Journal of American Medical association ניסה לבחון את ההבדל בין ניתוח מעקפים לצינתור מנקודת מבט שונה – נקודת המבט הסובייקטיבית של החולה.

בחולים סוכרתיים עם מחלה המערבת כמה עורקים קורונרים הוכח שניתוח מעקפים יעיל יותר במניעת תמותה והתקפי לב, אך גורם לשבץ מוחי בשכיחות גובהה יותר – מה בנוגע לאיכות החיים של המטופל?

במחקר שפורסם השתתפו 1,900 חולים מ – 18 מדינות ברחבי העולם. כל החולים סבלו מסוכרת ומחלת לב איסכמית המערבת מספר כלי דם קורונרים. החולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת עברה טיפול עם ניתוח מעקפים, וקבוצה שנייה עברה טיפול בצינתור.

החוקרים בחנו את כאבי החזה של החולים, הגבלות בתפקוד, ואיכות החיים. לצורך הערכת מדדים אלו, נעזרו החוקרים בשאלון מובנה, עם ציון סופי הנע בין 0 ל – 100.

בניתוח סטטיסטי של הנתונים, החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. אצל כל החולים חל שיפור הדרגתי במדדי איכות החיים עם ההתרחקות מהטיפול הראשוני. נמצא יתרון קל בלבד לניתוח מעקפים בטווח הזמן הקצר-בינוני, אך יתרון זה לא הופיע בטווח הארוך, לאחר שנתיים ויותר מהניתוח או הצינתור.

נראה, שגם מחקר זה לא מספק תשובה ניצחת לשאלת הטיפול העדיף. התועלת לחולה מבחינת איכות החיים דומה מאוד בשני המקרים. ככל הנראה, המטוטלת הנעה בין שתי אסטרטגיות הטיפול תמשיך לנוע, בטרם תגיע הקהילה המדעית לכדי מסקנות מוצקות יותר באשר לזהות הטיפול העדיף. למידע נוסף: מחקר קודם שנעשה ובחן איזה טיפול עדיף – ניתוח מעקפים או צינתור.