אנמיה היא מצב בו רמת ההמוגלובין בדם נמוכה עובדה הגורמת ללב לפעול באופן מוגבר על מנת לשאוב יותר דם ולכפות על המחסור בהמוגלובין ובחמצן, מצב זה עלול לגרום לעיתים קרובות לבעיות ומחלות לב.
ההמוגלובין הוא חלבון חיוני המוביל חמצן לרקמות הגוף ולאברים השונים ובמקרה של אנמיה ישנו מחסור בחלבון הנגרם לרוב בשל מחסור בתאי דם אדומים האחראים על הובלת ההמוגלובין בכל הגוף, במקרים אחרים הדם עצמו מכיל רמת המוגלובין נמוכה מן הנדרש.
השפעות וסימפטומים
במצב של אנמיה החולה אינו מקבל את רמת החמצן הנדרשת לצורך פעולתו התקינה של הגוף ומערכותיו השונות, במידה והאנמיה לא אותרה ואינה מטופלת, עלול להיגרם נזק חמור לאברי הגוף. הסימפטומים שלה כוללים:
- חולשה כללית
- עייפות
- קושי בנשימה
- כאבים ואי נוחות בחזה
- פעימות לב מהירות או לא נורמליות
- תחושת קור במיוחד ברגליים ובידיים
- קהות בידיים וברגליים
- מראה חיוור
- מצב רוח ירוד
- בעיות ריכוז בעת ביצוע מטלות בעבודה או בלימודים
- כאבי ראש תכופים וסחרחורות
במקרים בהם האנמיה הופכת לחמורה הלב נדרש לפצות על המחסור בחמצן ופעולת השאיבה מואצת ומוגברת עד למצב המסכן את הלב.
גורמים
ישנם סוגים שונים של אנמיה אולם כולם נובעים מאותן הבעיות הבסיסיות שהן מחסור בתאי דם אדומים או מחסור בהמוגלובין, הגורמים הנפוצים לאנמיה כוללים:
- מחסור בברזל בדם
- מצב דם תורשתי
- חוסר בוויטמינים כגון B12 וחומצה פולית
- מחלה נוספת כגון מחלת כליות או סרטן
- איבוד מהיר של דם (כתוצאה מניתוח או כיב מדמם)
סוגי אנמיה
האנמיה כוללת חמש צורות נפוצות:
- אנמיה כתוצאה מחוסר בברזל – הצורה הנפוצה ביותר של המחלה, הנובעת ממחסור בברזל בגוף דבר הפוגע בייצור ההמוגלובין.
- אנמית מגל – מצב תורשתי בו צורתם של תאי הדם האדומים מתעוותת ומתקבלת צורה המזכירה מגל, צורה ועיוות זה גורם לתאי הדם להיות פחות יעילים בהעברת החמצן לגוף כתוצאה מיחס לא נורמלי בין שטח הפנים לנפח, תאים אלה נוטים להיות פגיעים יותר.
- תלסמיה – הפרעה גנטית בה הגוף אינו מייצר מספיק כדוריות דם אדומות או המוגלובין.
- אנמיה מגלובלסטית – מצב הנוצר כתוצאה ממחסור בוויטמין B12 וחומצה פולית בו תאי הדם הנוצרים נקראים מגלובלסטים ומתאפיינים בגודל הגדול מתאים נורמליים ובהעברה לא יעילה של ההמוגלובין.
- אנמיה המוליטית – מצב בו תאי הדם האדומים מוסרים באופן מהיר ממחזור הדם בשל גורמים כגון תרופות, זיהומים ומחלות של המערכת בחיסונית, אנמיה זו עלולה להתרחש לאחר קבלת עירוי דם.
גורמי סיכון
מספר גורמים מעלים את הסיכון לפתח אנמיה:
- היסטוריה משפחתית של אנמיה או בעיות והפרעות דם אחרות
- תזונה לקויה
- איבוד דם לאחר ניתוח או פציעה או אובדן של דם בווסת
- מחלות כרוניות ביניהן סוכרת, איידס, סרטן, מחלות מעי דלקתיות, בעיות בבלוטת התריס ובעיה בכליות.
השפעת האנמיה על בריאות הלב
הקשר שבין אנמיה למחלות לב ברור למדי, כ-48% מאנשים הסובלים מאי ספיקת לב הם אנמיים וכ-43% מאנשים אשר אושפזו לאחר התקף לב סבלו מאנמיה. אנשים אנמיים נמצאים בסיכון הגבוה ב-41% ללקות בהתקף לב או להזדקק לטיפול בהליכים שונים לגבי מחלות לב לעומת אנשים ללא אנמיה. כאשר האנמיה איננה מטופלת היא משפיעה באופן חמור על הלב זאת משום שנגרם מחסור בחמצן אשר רמתו הולכת ומצטמצמת עם החמרת הבעיה עד הפיכתה לכרונית. בקרב אנשים אשר כבר סובלים מבעיות לב האנמיה עלולה להחמיר את מחלת הלב, אנמיה עלולה להתפתח גם כתוצאה מלחץ על הלב הנגרם בשל מחסור בחמצן באברים אחרים בגוף.
