כמו בתחומים רבים ברפואה, גם תחום הטיפול התרופתי במחלות לב וכלי דם לא שוקט על שמריו. התחום המתפתח ביותר בטיפול במחלות לב וכלי דם נוגע לתרופות כנגד קרישת הדם.
קרישי דם שנוצרים אצל חולי לב (בעיקר: חולים הסובלים מפרפור עליות) הם גורם תחלואה משמעותי ורב חשיבות, הניתן למניעה (באופן חלקי). קרישי דם הנוצרים בכלי הדם או בלב יכולים לנוע עם מרכבת הדם ולגרום לשבץ מוחי, התקף לב והפרעות באספקת הדם באיברים אחרים. תרופות נוגדות קרישה נועדו למנוע את היווצרותם של הקרישים, וכך להגן על המטופלים.
קומדין – התרופה המקובלת לטיפול בהפרעות קרישה
התרופה המקובלת והנפוצה ביותר לטיפול בהפרעות קרישה היא קומדין (וורפרין). תרופה זו פוגעת ביכולת הייצור התקינה של פקטורי הקרישה בכבד. מערכת הקרישה בדם מורכבת ומשוכללת, ודורשת תפקוד של מספר רב של חלבונים, המפעילים בשרשרת, ורובם מיוצרים בכבד (פקטורי הקרישה).
פגיעה בייצור התקין שלהם או פגיעה בפעולתם פוגעת ביכולת הגוף ליצור קרישים. קומדין היא אכן תרופה יעילה, אך יש לה מספר חסרונות משמעותיים: הטווח התרפויטי של התורפה קטן. כלומר, המינון של התרופה צריך להיות מדוייק מאוד, כדי למנוע קרישים ומאידך לא לגרום לדימומים מסוכנים (למשל: דימום מוחי).
מלבד זאת, הטיפול בתרופה צריך להיות מותאם באופן מדוייק לחולה הספציפי, ויש לעקוב באופן קפדני אחר תפקודי הקרישה בזמן הטיפול. חסרונות אלו הביאו לפיתוחם של תרופות חדשות רבות נוגדות קרישה, שנועדו להחליף, לפחות באופן חלקי, את הקומדין.
תרופות חדשות למניעת קרישים
בסל הבריאות החדש הורחב השימוש בשלוש תרופות חדשות נוגדות קרישה, שיעילותם הוכחה במספר מחקרים חשובים בשנים האחרונות. התרופה פרדקסה (דביגטרן – dabigtran) היא מעכב של פקטור הקרישה תרומבין.
תרומבין הוא חלבון שנוצר בצורתו הפעילה בשלבים הסופיים של יצירת קריש הדם, ועיכוב פעילותו מונע יצירת קריש תקין. שתי תרופות חדשות אחרות שנכנסו לשימוש הן אלקוויס (אפיקסבן – Apixaban) וקסרלטו (Rivaroxaban). תרופות אלו פועלות על ידי עיכוב של פקטור הקרישה הפעיל שמספרו 10 (factor Xa).
לתרופות החדשות מספר יתרונות על פני הקומדין הוותיקה – הן ככל הנראה בטוחות יותר לשימוש, גורמות לשיעור נמוך יותר של דימומים, אינן דורשות מעקב צמוד ובדיקות דם תכופות לרמת תפקודי הקרישה, ומונעות באופן דומה הופעה של שבץ מוחי כתוצאה מקריש דם.
יתרונות אלו הביאו רופאים רבים להעדיף את השימוש בתרופות אלו, בייחוד בחולים הסובלים מפרפור עליות. עם זאת, בניגוד לקומדין, למרבית התרופות החדשות אין "נוגדן" (אנטי-דוט) הניתן במקרים של מינון יתר של התרופה, בניגוד לקומדין.
מדד CHADS והרחבת השימוש של התרופות החדשות בסל הבריאות
מדד CHADS הוא מדד רפואי מקובל (ומיושן במקצת) הנועד להעריך את הצורך במתן תרופות כנגד קרישה אצל חולים הסובלים מפרפור עליות. מדד פשוט זה מעריך את הסיכון להיווצרות קריש דם בחולים.
המדד מורכב מראשי התיבות של המרכיבים השונים שלו: אי ספיקת לב (Congestive heart failure), יתר לחץ דם (Hypertension), גיל (Age), סוכרת (diabetes), ושבץ בעבר (Stroke). דירוג של נקודה ומעלה מצריך בדרך כלל טיפול במשככי כאבים כלשהם בחולים עם פרפור עליות.
עד כה אושר בסל הבריאות שימוש בתרופות החדשות נוגדות הקרישה רק לחולים עם ציון CHADS השווה או גבוה מ – 4. בסל הבריאות החדש הורחבה מסגרת השימוש בתרופות אלו גם לחולים עם מדד CHADS השווה ל – 3.
אין מדובר בשינוי פעוט. שינוי זה מאפשר מתן של התרופות החדשות לחולים רבים מאוד, שיוכלו להנות מהיתרונות של התרופות החדשות למניעת קרישה. מעריכים שהרחבת השימוש תאפשר לכ – 4,000 חולים ומעלה ליטול את התרופה, בעלות כוללת של מעל 17 מיליון שקל.
