אחד מגורמי התחלואה והתמותה הנפוצים ביותר בעולם המערבי הוא מחלת כלי הדם הכליליים – הם כלי הדם המובילים דם אל הלב. חסימה חלקית או מלאה בכלי הדם הללו יכולה להוביל לפגיעה בלב, ולמותם של תאי השריר שבו. תעוקת חזה והתקפי לב הן דוגמאות לדרגות שונות של חסימה בכלי הדם.
קיימים שלושה עורקים ראשיים המזרימים דם ללב – העורק הקורונרי הימני (Right coronary artery), העורק המקיף השמאלי (Left circumflex artery) והערק השמאלי הקדמי היורד (left anterior descending artery), הנקרא בקיצור LAD. החסימה בעורק זה היא הנפוצה ביותר, אך לעיתים מעורבים במחלה מספר עורקים.
החסימה העורקית נובעת מהצטברות כולסטרול ומשקעים שומניים, עם תהליך דלקתי בדופן כלי הדם, המכונה טרשת עורקים (atherosclerosis). טיפול בטרשת עורקים של כלי הדם הכליליים הוא אחד האתגרים החשובים ביותר של הרפואה המודרנית, שהראתה התקדמות ניכרת בשנים האחרונות בתחום זה.
צינתור
צינתור של העורקים הכליליים הוא אחת השיטות היעילות ביותר לפתיחה של סתימה, חלקית או מלאה. בצינתור מוחדר צינור דרך עורק פריפרי (לרוב בירך או ביד) ומובל אל העורקים הכליליים. חומר ניגוד שמוזרק במוצא העורקים מאפשר הדגמה של חסימות ופגיעות בזרימה.
לאחר זיהוי וכימות של הפגיעה, ניתן לטפל בה בדרכים שונות – כמו ניפוח בלון במקום ההיצרות (שיטה שכמעט אינה נמצאת בשימוש היום), והנחה של תומכן-סטנט במקום המועד, השומר על העורק פתוח.
טיפול בצינתור יעיל גם במצבים של התקף לב חריף, וגם בהערכה של מחלה כרונית ממושכת. הצינתור מבוצע על ידי קרדיולוג המומחה בצינתורים. צינתור לבבי נקרא בשפה הרפואית Percutaneous coronary intervention , או בקיצור PCI.
ניתוח מעקפים
ניתוח מעקפים הוא שיטה פולשנית ומקיפה יותר לפיתרון של מחלת כלי דם כליליים. בניתוח מעקפים נלקח כלי דם מאזור אחר בגוף (לרוב: וריד מהשוק), ומשמש כ"גשר" המחבר בין אבי העורקים, לבין העורקים הכליליים לאחר האיזור החסום.
המעקף המלאכותי שנוצא מאפשר זרימת דם מעבר לאיזור החסימה. את הניתוח מבצע כירורג מומחה בניתוחי לב וחזה. ניתוח מעקפים נקרא בשפה הרפואית Coronary Artery Bypass Graft או בקיצור CABG.
אז מה עדיף – צינתור או ניתוח מעקפים?
במהלך השנים, יותר ויותר חולים עם מחלת לב איסכמית החלו לעבור צינתורים טיפוליים במקום ניתוחי מעקפים. לעיתים נשמעת טענה שמחלקות הלב והחזה התרוקנו מהחולים בעקבות הצלחתם הכבירה של הצינתורים.
הצינתור פולשני פחות מהניתוח, קל יותר לביצוע וכרוך בפחות סיכונים וסיבוכים. מקובל כיום שמחלה של כלי דם כליליים המערבת את אחד משלושת העורקים הגדולים ניתנת לטיפול ברוב המקרים על ידי צינתור, וללא צורך בניתוח מעקפים.
אבל, מה בדבר מחלה המערבת שניים או שלושה כלי דם כליליים? האם צינתור יעיל באותה מידה כטיפול במחלת הלב ביחס לניתוח המעקפים? התשובה לשאלה זו נותרה עדיין שנויה במחלוקת בעולם הרפואי. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine The ניסה לענות על שאלה זו. המחקר בחן רישומים רפואיים של כ- 190,000 חולים, שחלקם עברו ניתוח מעקפים, וחלקם עברו צינתור טיפולי.
כל החולים היו מעל גיל 65, וסבלו ממחלת כלי דם כליליים המערבת יותר מעורק אחד. המחקר השווה בין שתי הקבוצות השונות ביחס לתמותה בשנים שלאחר הטיפול. נמצא, שבשנה לאחר ההתערבות לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בשיעורי התמותה.
עם זאת, לאחר ארבע שנים, נמצא ששיעורי התמותה לאחר הצינתור הטיפולי היו גבוהים יותר ביחס לשיעורי התמותה בקרב החולים שעברו ניתוח מעקפים. נתונים אלו עברו עיבודים סטטיסטיים שונים ובחינה ביחס לגורמים מבלבלים שיכלו להשפיע על תוצאות המחקר.
האם ניתן להסיק מכך שניתוח מעקפים טוב יותר לטיפול מאשר צינתור כאשר מעורבים מספר כלי דם כליליים? מחקר זה, למרות שנערך בקרב מספר גדול מאוד של חולים, לא נתן תשובה סופית לשאלה זו. כבר מייד לאחר פרסמו, נטענה טענה כבדת משקל כנגד מחקר זה.
מחקרים שנועדו להשוות אפשרויות טיפוליות נעשים בדרך כלל באופן פרוספקטיבי, רנדומלי ובדרך כלל גם כפול סמיות (החולה והרופא לא יודעים מה הטיפול שנבחר). סמיות קשה לביצוע במחקר המשווה בין צינתור לצינתור, אבל הבחירה הרנדומלית של המטופלים חשובה ביותר.
ייתכן שבמחקר זה נבחרו לעבור ניתוח מעקפים חולים מסויימים – וייתכן שעבור חולים אחרים צינתור יהווה אופציה טיפולית טובה יותר. מסקנה סופית בשאלה רפואית זו מחכה למחקרים נוספים שיטילו עליה אור נוסף. לייעוץ בנושא איזה טיפול מועדף ומותאם לחולה באופן ספציפי ניתן לפנות לרופא מומחה לקבלת חוות דעת רפואית.
