חסימה בעורקי הלב הכליליים היא מצב חירום רפואי, הגורם לאיסכמיה (הפסקה באספקת הדם ללב) ולאוטם בשריר הלב. הטיפול המקובל במחלת לב איסכמית ובהתקף לב הוא צנתור – תהליך בו מוכנס קטטר אל עורקי הלב ובאמצעותו פותחים את החסימה שגרמה למחלה ומחדשים את הזרמת הדם לרקמות.
במהלך הצנתור משתמשים בהתקן הנקרא "סטנט" (או בעברית תומכן) שתפקידו לשמור על כלי הדם פתוח ולהבטיח אספקת דם תקינה דרכו לאורך שנים ארוכות.
השימוש בסטנט במהלך צנתורים גרם לכך שמצבם של מטופלים רבים השתפר פלאים וכיום זהו טיפול מקובל למחלות לב כליליות. קיימים סוגים שונים של סטנטים (חלקם מצופים תרופות וחלק אחר אינו מצופה) המותקנים לפי הצורך.
פתיחת כלי הדם באמצעות הסטנט עוזרת להפחתת הסימנים האחרים של מחלה איסכמית כמו קוצר נשימה וכאבי חזה וכיום כמעט בכל צנתור משתמשים בסטנט להשארת כלי הדם פתוחים.
מתי משתמשים בסטנט?
שימוש בסטנט לפתיחת כלי דם מומלץ כמעט בכל מקרה של מחלה כלילית או חסימת כלי דם. טרשת העורקים שמצטברת בהדרגה על דפנות העורקים הכליליים גורמת להיצרות כלי הדם ופוגעת באספקת הדם התקינה דרכם.
כאשר שינוי אורח החיים והטיפול התרופתי אינם מספיקים, ויש צורך לפתוח את היצרות כלי הדם ולשחרר את החסימה, משתמשים כאמור בסטנט ששומר על כלי הדם פתוח ומשאיר את אספקת הדם התקינה אל שריר הלב.
למי מתאים סטנט?
צנתור ושימוש בסטנט לא מתאים לכולם, ובמקרים קשים מעדיפים לפעמים לבחור דווקא בניתוח מעקפים. במצבים בהם החסימה נמצאת בעורק הכלילי השמאלי הראשי, או במקרים של היחלשות שריר הלב בוחרים דווקא בביצוע ניתוח מעקפים.
כמו כן, קיימים מצבים בהם החסימה נגרמה בכלי דם קטן מאוד, וגם אז אין אפשרות להשתמש בסטנט. מלבד זאת, מחלות רקע כמו סכרת או היסטוריה של התקפי לב גם כן מכוונת יותר לביצוע ניתוח מעקפים לעומת שימוש בצנתור והשתלת סטנט.
תהליך התקנת הסטנט
אצל רוב האנשים העוברים צנתור מותקן כאמור סטנט על מנת לשפר את הפרוגנוזה ולשמור על זרימת הדם בכלי החסום. הסטנט מותקן לאחר איתור כלי הדם החסום והרחבתו על ידי בלון, ובאמצעותו תומכים בדפנות כלי הדם ומונעים את היצרות כלי הדם לאחר סיום הפרוצדורה. לאחר התקנת הסטנט בודקים את מצב כלי הדם על ידי הזרקת חומר ניגוד באמצעותו רואים האם זרימת הדם תקינה.
לאחר התקנת הסטנט יש להשתמש בתרופות נוגדות קרישה בהתאם להמלצת הרופאים, מחשש להתפתחות קרישי דם כתוצאה מנוכחות הסטנט. כמו כן, ייתכן ויומלץ על שימוש בתרופות נוספות להקלה על פעילות הלב ולהרחבת כלי דם.
סוגי סטנטים
באופן כללי קיימים שני סוגים של סטנטים – סטנט רגיל וסטנט המצופה בתרופה.
- סטנט רגיל – סטנט הבנוי מתכת חשופה אשר מהווה את הדורות הראשונים של הסטנטים. למרות שהצליח לשמור על העורק פתוח בצורה יפה, בכ-25% מהמקרים נגרם תהליך של רה-סטנוזיס (היצרות חוזרת לאחר הצנתור) תוך 6 חודשים. ובכך, התוצאות לא היו טובות כל כך והפרוגנוזה של המטופלים היתה נמוכה.
- סטנט מצופה תרופה – לאור הבעייתיות עם הסטנט הרגיל התחילו לעבוד על מחקרים לפיתוח סטנט המצופה תרופה שמונעת את היצרות העורקים. מדובר בציפוי של תרופה המונעת את גדילת העורקים ובכך מפחיתה את הסיכוי לרה-סטנוזיס ל-10% בלבד. שימוש בסטנטים מסוג זה מומלץ במיוחד לחולים הנמצאים בסיכון מוגבר לרה-סטנוזיס כמו חולי סכרת. הסיכון הגדול בסטנטים האלה הוא התפתחות של קרישי דם בתוך הסטנט, ולכן על המטופלים בסטנטים המצופים תרופה להשתמש בתרופות נוגדות קרישה למניעת קרישי הדם.
