מערכת הלב והכליה הן שתי מערכות חשובות ביותר, וכיום ידוע שקיים קשר בין מחלות כליה למחלות לב ולהיפך. 
אי ספיקת לב היא מצב קשה ביותר, בו הלב חלש מכדי להזרים דם בצורה יעילה לגוף. מחלות כליה, ואפילו מחלות כליה קלות ביותר יכולות להשפיע ולהחמיר את מצב הלב כך שיגיע למצב של אי ספיקה.
כיום גם ידוע שבקרב חולי כליה, גורם התמותה השכיח ביותר הוא דווקא מחלת לב, ולכן חשוב להבין שקיים קשר חזק מאוד בין מחלות לב למחלות כליה.
לחץ דם וסוכרת כגורמים למחלות כליה ולב
לחץ דם וסוכרת הם שניים מהגורמים המובילים למחלות כליה ומחלות לב.
- לחץ הדם – יוצר עומס על הכליות והלב ולכן גורם לפגיעה בהן עד אי ספיקת לב. במקרים אלה, הסיבה העיקרית ללחץ הדם היא טרשת העורקים – מחלה בה מתפתח באופן הדרגתי "פלאק טרשתי" על דפנות כלי הדם אשר גורם להיצרות שלהם ולעליה בלחץ הדם. ככל שלחץ הדם עולה, הכליות עובדות קשה יותר על מנת לאזן אותו וכך מופיע נזק כלייתי. מצד שני, לחץ דם גבוה גם מגביר את העומס על הלב, ומעלה את הסיכון להתקפי לב ובכך עלול להביא לאי ספיקת לב.
- סוכרת – גורמת לפגיעה בכלי דם, ועל כן מספר שנים לאחר הופעת הסוכרת כבר מופיעה פגיעה כלייתית. באופן הדרגתי, כלי הדם הקטנים בכליות נפגעים ומופיעה אי ספיקת כליות המתבטאת בחלבון בשתן ועליה בלחץ הדם. בשלב מאוחר יותר מופיעה גם פגיעה בכלי הדם הלבביים, אשר מתבטאת בסיכון יתר לאוטם. יש לציין שסוכרת היא אחד הגורמים החשובים ביותר לתחלואה ותמותה בשנים האחרונות, וכחלק מהעניין השפעתה על הכליות ועל הלב היא מרחיקת לכת וגורמת למחלות קשות רבות.
יש לציין שלחץ הדם והסוכרת משפיעים גם על הכליה וגם על הלב, אך בדרך כלל הפגיעה בתפקודי הכליה מופיעה קודם, ומתבטאת בבדיקות מעבדה, בחלבון בשתן ובסימנים נוספים.
מחלות כליה גורמות למחלות לב ולהיפך
הקשר בין הלב לכליה גורם לכך שמחלות לב יכולות לגרום למחלות כליה, ואילו מחלות כליה יכולות לגרום למחלות לב. לא תמיד ניתן לדעת איזו מחלה הופיעה קודם, ומה גרם למה, אך בכל מקרה במידה ומופיעה פגיעה בלב או לחילופין במהלך בדיקות דם שגרתיות מזהים אי ספיקת כליות (על פי רמות קריאטינין) חשוב מאוד לבצע בדיקה רב מערכתית על מנת להעריך את הסיכון לאיברים אחרים.
עודף נוזלים אצל חולי כליות ולב
אחד הביטויים הנפוצים אצל חולי אי ספיקת לב ואצל חולים באי ספיקת כליות הוא עומס נוזלים. עומס הנוזלים מתבטא בעיקר בבצקות, המופיעות ברגליים ובאזורים נוספים בגוף. הסיבות לעודף הנוזלים הן:
- אי ספיקת לב – גורמת לירידה בהחזר הורידי וכתוצאה ורידי הגוף לא מנקזים את הרגליים היטב ומופיעות בצקות.
- אי ספיקת כליות – גורמת לירידה בסינון הדם ובתפוקת השתן, וכתוצאה נותרת בגוף כמות נוזלים גדולה יותר.
ולכן, לא תמיד ידוע האם הלב או הכליות גורמים להופעת הבצקות, אך בכל מקרה יש לטפל בהן על ידי שינויי תזונה ושימוש בתרופות משתנות. חשוב להבין שקיימת חשיבות אדירה לטיפול במחלת הלב והכליה. ללא טיפול, מצב הלב והכלייה עשוי להתדרדר, וככל שדוחים את הטיפול כך גם הסיכוי להשיג שיפור יורד. המטרה בטיפול במקרים אלו היא לאו דווקא להביא להחלמה מהמחלה, אלא בעיקר למנוע את ההתדרדרות ולכן יש חשיבות אדירה לטיפול תרופתי מתאים ונכון.
ראו גם:
אשפוזים חוזרים אחרי דלקות ריאה, אי ספיקת לב והתקפי לב
