גורם התמותה המוביל בטבלת גורמי התמותה בעולם המערבי הוא מחלות לב וכלי דם (נקראות בשפה המקצועית מחלות קרדיווסקולריות). אי ספיקת לב היא מצב רפואי שבו הלב לא מצליח להזרים מספיק דם לאיברי הגוף השונים במידה כזו שתצליח לענות על הדרישות של המערכות השונות לחמצן וחומרי הזנה.
במצב זה מתרחש מצב עוקב שנקרא היפרטרופיה לבבית – תהליך שבו הלב מתחיל לגדול בעקבות הלחץ שמופעל עליו להצליח ולספק את דרישות המערכת הגופנית. מדובר על תהליך סתגלני אך במקרים מסוימים הוא יוצא מכלל שליטה ובמקרים אלו בהם ההיפרטרופיה יוצאת מאיזון, הסיכון להפרעות קצב ולאי ספיקה חמורה עולה. למעשה היפרטרופיה לבבית היא גורם סיכון למוות כתוצאה ממחלת לב בפני עצמה.
בין הנורמאלי לפתולוגי
במשך שנים רבות ניסו החוקרים בתחום להבין לעומק מה בדיוק מתרחש בשלב המעבר בין הגדילה הנורמאלית של שריר הלב לבין הרגע שבו הגדילה הופכת להיות מסוכנת. החוקרים היו תמימי דעים בנוגע לכך שהבנת המנגנונים והגורמים לגדילה הלא פרופורציונאלית של הלב תהווה אבן דרך במציאת פתרון לאינספור חולי לב בכל רחבי העולם. לו רק ניתן היה להבין את תהליך ההיפרטרופיה הלבבית ניתן היה להציע לחולים טיפול מונע למניעת הנזק הבלתי הפיך ללב ובעקבות כך למנוע מקרי מוות רבים מספור מדי שנה.
פריצת דרך כחול לבן
את פריצת הדרך המשמעותית ביותר בחקר המנגנונים של ההיפרטרופיה הלבבית עשתה החוקרת הישראלית ענבל רחמין. את הממצאים שלה גילתה בעבודת מחקר שביצעה לתואר השלישי שלה וממצאים אלו התקבלו לפרסום בכתב העת האמריקאי היוקרתי PNAS. במחקר שלה מתארת ענבל לראשונה בהיסטוריה את התפקיד המהותי של חלבון בשם Erbin בתהליך הגדילה של הלב. לפי ענבל, החלבון משמש כמעין בלם או מווסת של תהליך זה ולכן כאשר הוא נפגע, תהליך זה מתאפשר.
במחקר שנערך תחת הנחייתם של ד"ר שגיא צחורי ופרופסור אהוד רזין מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בי-ם עולה כי בקרב חולים שסובלים מאי ספיקת לב קיימת ירידה של ממש ברמת הביטוי של חלבון זה. בנוסף לכך, כאשר השרו היפרטרופיה לבבית באופן מלאכותי בשתי קבוצות של עכברים, נצפתה תמותה מוגברת בקבוצת העכברים חברי ה- Erbin יחסית לעכברים הרגילים. העכברים שבהם החלבון לא בא לידי ביטוי מתו כולם ומוקדם יותר מהעכברים בקבוצת הביקורת. כמו כן יש לציין כי רק שלושים אחוז מהעכברים בקבוצת הביקורת מתו. מן הסתם נמצא בנתיחה שלאחר המוות כי גורם התמותה היה אי ספיקת לב בשתי הקבוצות.
השלכות חשובות
מעבר להשלכות הברורות והחשובות שיש לממצאים אלו עבור אוכלוסיית חולי הלב בעולם כולו, לממצאים אלו ישנה גם השלכה על תחום הטיפול במחלת סרטן השד. נראה כי החלבון Erbin מקיים יחסי גומלין עם רצפטור תאי שנקרא Her2/ErBb2 שרמתו גבוהה באופן מיוחד בקרב שלושים אחוז מהחולות בסרטן השד.
בקרב חולות אלו אחד הטיפולים המקובלים כולל שימוש בנוגדן שמכוון ישירות לפגוע ברצפטור זה (הנוגדן נקרא הרצפטין). עד היום איש לא ידע מדוע המטופלות בנוגדן זה סבלו משיעור גבוה יחסית של ירידה בתפקודי הלב שנחשבת למשמעותית (בין חמישה לעשרה אחוז מקרב הנשים שטופלו בנוגדן זה בשילוב של טיפולים כימותרפיים). יכול מאוד להיות שכעת נמצאה התשובה לתעלומה.
לסיכום
הממצאים של המחקר הישראלי פורץ הדרך צפויים ככל הנראה לעורר לא מעט הדים בעולם הרפואה אך נראה כי יחלפו לא מעט שנים בטרם יהיו לממצאים המרשימים יישומים שימושיים. עם זאת אנחנו ממליצים בהחלט לחולי הלב בישראל כמו גם בעולם להתעדכן מדי פעם בנוגע לפריצת דרך זו כי ייתכן מאוד שמדובר על אבן הדרך לתרופה שכל כך הרבה אנשים ברחבי העולם מייחלים להמצאתה.
אולי יעניין אותך גם:
מחקר בדק מה יעיל יותר עבור חולי לב – צנתור? ניתוח מעקפים? או תרופות?
