תרופות אנטיביוטיות הן תרופות שונות, הפועלות כנגד חיידקים במנגנונים מגוונים. תרופות אלו יעילות למדי כנגד החיידקים, והן חוללו מהפכה של ממש בעולם הרפואי ובהתייחסות למחלות זיהומיות שונות. תרופות אנטיביוטיות הן תרופות בטוחות למדי, אך כמו כל תרופה הן אינן חסרות תופעות לוואי, חלקן אף מסוכנות.
תרופות ממשפחת הפניצילינים (וקרוביהן – צפלוספורינים) עלולות לגרום לתגובה אלרגית חריפה ונדירה, שעלולה אפילו להסתיים במוות, אמינוגליקוזידים עלולים לפגוע בכליות ובשמיעה, קלינדמיצין עלול להביא לשלשולים ולהתרבות חיידק הקלוסטרידיום במעי, ועוד.
תרופות אנטיביוטיות ממשפחת המקרולידים
תרופות ממשפחת המקרולידים פועלות במנגנון של הפרעה לייצור החלבונים של החיידק. תרופות אלו זכו לשימוש הולך וגובר בקהילה הרפואית, והן ניתנות במגוון אינדקציות שונות: טיפול בדלקות ריאה ממחוללים שונים, טיפול כנגד חיידקים גרם חיוביים, טיפול חלופי לפניצילין בחולים עם רגישות לתרופה, ועוד. התרופות הנפוצות ממשפחה זו הן אזיתרומיצין, קלריתרומיצין, אריתרומיצין, ועוד.
בין תופעות הלוואי האפשריות של מקורלידים נכללת הפרעה ספציפית להולכה החשמלית בלב. הפרעה זו מכונה "הארכת QT", על שם המבנה האופייני שלה בתרשים אק"ג. הפרעה זו יכולה לגרום לפרפור חדרים, והפרעת קצב שנקראת " torse de point" – הפרעת קצב שעולה גם לסכן את חיי המטופל.
עם זאת, שכיחותה של תופעת לוואי זו נמוכה מאוד, והסיכון קיים בעיקר בחולים עם מחלות רקע רלוונטיות, המקבלים טיפול בתרופות שמגבירות גם הן את הסיכון הראשוני.
אזיתרומיצין והפרעות בקצב הלב
תרופה אחת ממשפחת המקרולידים הנמצאת בשימוש נרחב היא אזיתרומצין, הידועה בשם המסחרי "אזניל". תרופה יעילה זו נקשרה גם היא להפרעות בקצב הלב. ידוע זה מכבר, שמתן תרופה זו לחולים עם סיכון גבוה עלולה לגרום לסיכון משמעותי. האם תרופה זו בטוחה לשימוש בציבור הרחב? האם הפרעות קצב עלולות להופיע גם באנשים בריאים למדי המקבלים טיפול אנטיביוטי זה? השאלה פרקטית במיוחד, משום שהתרופה נרשמת על ידי רופאים רבים בהזדמנויות שונות ומגוונות.
מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי The New England journal of Meidicne ניסה לענות על שאלה זו. במחקר שפורסם נערכה השוואה רבת היקף, שהתבססה על רישום רפואי בדנמרק. ההשוואה נערכה בין כ – 1,100,000 מקרים של מתן אזיתרומיצין, עם השוואה מקבילה למספר דומה של מקרים בהם לא נרשמה תרופה זו.
בנוסף, נערכה השוואה ל כ- 7,000,000 מקרים של מתן פניצילין, הניתנת לעיתים קרובות באינדיקציות רפואיות דומות לאזיתרומיצין.
החוקרים מצאו, ששימוש של חמישה ימים באזיתרומיצין נקשר לסיכון מוגבר לתמותה לבבית, ביחס לחולים שלא נטלו טיפול אנטיביוטי (סיכון של כמעט פי 3). סך הכל נצפו 17 מקרים של תמותה מסיבות לבביות אצל החולים שנטלו אזירומיצין, לעומת זאת שיעורים מוגברים של תמותה לבבית נצפו גם בקרב החולים שנטלו פניצילין (146 מקרים בסך הכל), ללא הבדל משמעותי ביחס לנטילת אזיתרומיצין. החוקרים מסכמים, שהסיכון שנמצא ביחס לאזיתרומיצין נמוך מאוד, ומעודד את השימוש בתרופה בחולים שאינם בסיכון גבוה.
מה ניתן להסיק מנתונים מבלבלים אלו? נראה שטיפול אנטיביוטי קשור לשיעורים גבוהים יותר של תמותה לבבית, אבל לא נצפה הבדל משמעותי בין טיפול באזיתרומיצין וטיפול בפניצילין. בנוסף שיעורי התמותה שנמדדו היו נמוכים מאוד באופן אבסולוטי – מקרים בודדים לכל מיליוני מרשמים שנתנו.
מחקר כזה, שלא בוצע בצורה פרוספקטיבית ועם חלוקה אקראית, חשוף גם לגורמים מבלבלים שונים, המטים את תוצאותיו. מחקרים שונים שבוצעו הצביעו גם הם על נתונים סותרים בנוגע לסיכון שקיים בטיפול באזיתרומיצין. נראה, שכדאי להכיר את הסיכון שקיים בטיפול אנטיביוטי זה, אבל ראוי להתייחס אליו בזהירות מרובה, ולדעת לשקול את היעילות שבטיפול מול הסיכון שקיים בו.
