מחקר חדש קובע שעובי רקמת השומן המקיפה את הלב יכול להוות מדד לחיזוי מחלות לב. במשך שנים רבות היה ברור לרופאים רבים שקיים קשר בין עובי הרקמה המדוברת למחלות לב, וכעת מחקר חדש קובע שאכן מדובר בהנחה נכונה.
באופן תיאורטי, ניתן יהיה לאמוד את עובי רקמת השומן על ידי בדיקת CT או בדיקת הדמיה אחרת ובכך להעריך את הסיכון למחלות לב. בפועל, ידועים כיום גורמי סיכון רבים למחלות לב, וככל הנראה שימוש במדד זה לחיזוי מחלות לב יעשה במקרים מיוחדים בלבד.
גורמי הסיכון הידועים למחלות לב
לאורך השנים, ידועים מספר גורמי סיכון למחלות לב:
- body mass index) – BMI) הוא מדד הנקבע על פי היחס בין המשקל לגובה בריבוע, ומתאר על פי רוב את תקינות משקל הגוף. BMI גבוה מתאר מצב של השמנת יתר, אשר מגבירה את הסיכון למחלות שונות ובין היתר למחלות לב.
- עישון סיגריות – עישון סיגריות גורם למחלות רבות ובין היתר מגביר את הסיכון למחלות לב. העישון מגביר את קרישיות הגוף, ועל כן מעורר הופעת קרישי דם בכלי הדם הכליליים אשר גורמים להתקף לב.
- רמת כולסטרול בדם – רמת הכולסטרול בדם כוללת את רמת ה-LDL (הכולסטרול "הרע") וה-HDL (הכולסטרול ה"טוב"). רמת LDL גבוהה ורמת HDL נמוכה מגבירה את הסיכון למחלות לב שכן הכולסטרול תורם להיווצרות הפלאק הטרשתי בכלי הדם בגוף, וכתוצאה מגביר את הסיכון להתקפי לב.
- היסטוריה משפחתית – על פי רוב ידוע שהיסטוריה משפחתית של מחלות לב מגבירה את הסיכון להופעת מחלה כזו אצל כל בני המשפחה. בן משפחה קרוב (הורה, אח או ילד) אשר סובל ממחלת לב כלשהי, מגביר את הסיכון ששאר בני המשפחה גם כן יפתחו מחלת לב במהלך חייהם, ועל כן ההיסטוריה המשפחתית חשובה ביותר במקרים כאלה.
- יתר לחץ דם – לחץ דם גבוה הוא אחד מגורמי הסיכון החשובים למחלות לב, ועל כן טיפול ביתר לחץ דם באמצעות תרופות אחרות הוא חיוני.
- סוכרת – סוכרת היא מחלה כרונית הגורמת בין היתר לפגיעה בכלי דם ומגבירה את הסיכון למחלות לב. בנוסף לכך, סוכרת קשורה לרוב להשמנה ולאורח חיים לא בריא ועל כן מגבירה את הסיכון למחלות לב.
- חוסר פעילות גופנית – פעילות גופנית חשובה ביותר לבריאות הכללית, וחוסר פעילות גופנית ידוע כמגביר את הסיכון למחלות לב.
הקשר בין עובי רקמת השומן המקיפה את הלב למחלות לב
במחקר חדש, אשר בוצע בבית החולים בלינסון נמצא שלעובי רקמת השומן הנמצאת סביב הלב יש יכולת לניבוי הסיכון למחלות לב. סביב הלב, מופיעה רקמת שומן אשר אפשר לראות בבדיקת CT, וככל הנראה, כאשר רקמה זו עבה מדי היא משפיעה לרעה על פעילות הלב ויכולה לגרום למחלות לב שונות.
עד היום, הקשר היחיד בין שומן למחלות לב היה על פי מדד ה-BMI אשר לא מתייחס לפיזור רקמת השומן ותפקודה אלא רק לכמותה בגוף. על פי ממצאי המחקר, הגורם החשוב יותר לגבי הסיכון למחלות הלב אינו דווקא כמות השומן בגוף אלא דווקא תפקוד תאי השומן ופיזורו סביב הלב. וכך, ככל שרקמת השומן העוטפת את הלב עבה ומשמעותית יותר, כך הסיכון להתפתחות מחלות לב עולה.
כאשר רקמת השומן העוטפת את שריר הלב בעובי תקין, היא מספקת תמיכה וסיוע לפעילות שריר הלב והזרמת הדם דרך העורקים הכליליים. עם זאת, כאשר רקמת השומן הזו עבה היא דווקא מפריעה לכיווץ הלב ולזרימת הדם דרך כלי הדם הכליליים, ועל כן מגבירה את הסיכון למחלות לב.
